בכל שנה מפסידה מדינת ישראל מיליארדי שקלים מהעלמות מס, ולמרות שינויי חקיקה והגברת האכיפה, נראה כי רשויות המס לא ממש מדביקות את הקצב.
אחת העבירות הנפוצות ביותר היא ניכוי מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות. מדובר בחשבונית שהוּצאה בגין שירות או מכירה שלא בוצעו באמת. שימוש בחשבוניות פיקטיביות בעסק, ודיווח עליהן לצורך קיזוז תשלומי מע"מ או כהוצאה, משמעותם למעשה הקטנת סכומי המס שהאדם או העסק נדרשים לשלם. העבירה הזו גורמת למדינה הפסדים של מיליארדים, אבל מעבר לכך, היא מעניקה כסות למגוון פעילויות לא חוקיות ויוצרת אפיק הכנסה חשוב לארגוני פשיעה וטרור. הללו מוכרים חשבוניות פיקטיביות לעסקים, ומשתמשים ברווחים שהם מפיקים מכך כדי לממן את פעילותם.
משרד האוצר החליט בתבונה להילחם במכת המדינה הזו, בדרך שלמעשה משנה את כללי המשחק. החל מחודש מאי השנה נכנס לתוקף חוק המחייב לקבל אישור מרשות המיסים עבור כל חשבונית בסכום העולה על 25 אלף שקל. באמצעות מערכת מקוונת המכונה "חשבונית ישראל", הרשות מנפיקה מספרי הקצאה לחשבוניות מס, כך שבפועל היא מאשרת כל חשבונית מעל 25 אלף שקל. כך, עוסק שקיבל חשבונית מס מעוסק אחר בסכום גבוה מ־25,000 שקלים (לפני מע"מ), לא יוכל לנכות את המע"מ הגלום בחשבונית אם אין לה מספר הקצאה.
מאז שהחוק נכנס לתוקף, הצליחה רשות המיסים לעלות על עוד ועוד עבריינים ביעילות מעוררת השתאות. כך לדוגמה, השבוע נעצר תושב אשדוד בחשד להפצה של חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ־1.46 מיליארד שקל. מערכת חשבונית ישראל העלתה שהחברה שבבעלותו הוציאה בתקופה של כמה חודשים מעל 400 חשבוניות מס החשודות כפיקטיביות, שהמע"מ בגינן מסתכם בכ־240 מיליון שקל.בספטמבר האחרון נעצר תושב הוד־השרון בחשד להוצאת 146 חשבוניות שלא כדין בהיקף של 135 מיליון שקל, וגם זאת בזכות המערכת החדשה.
רשות המיסים ציפתה לחיסכון של כ־100 מיליון שקל בתוך חצי שנה, אך מתחילת הפעילות הושג חיסכון של לא פחות מ־4 מיליארד שקל למדינה
מתברר שאפילו אנשי הרשות עצמם הופתעו ממידת ההצלחה של הפורמט החדש. הצפי הראשוני שלהם היה לחיסכון של כ־100 מיליון שקל בתוך חצי שנה, אך מאז תחילת הפעילות השיגה המערכת חיסכון של לא פחות מ־4 מיליארד שקל למדינה. "חשבוניות פיקטיביות זו מכת מדינה שגורמת למדינה לדמם מיליארדים רבים של שקלים בהון השחור", אמר השבוע מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ'. "המערכת החדשה שהשקנו נועדה לחסוך ולהגן על הכנסות המדינה, ומטרתה לוודא שכל עסקה גדולה עומדת בכללים". לדבריו, מאז השקת התוכנית, רמת השקיפות והאכיפה עלתה מאוד. "הסכומים שחסכנו עד כה הם הרבה מעבר למצופה".
ואומנם, בשלב זה המערכת מתריעה בלבד, כך שהמידע מגיע לגורמי האכיפה, אך היא אינה רשאית למנוע את העסקאות החשודות. בתחילת השנה הבאה, בכוונת משרד האוצר להתקדם לשלב הבא שבו עסקאות אלו לא יאושרו. נוסף על כך, לפי המתווה שנקבע, הסכום המינימלי שהחל ממנו חלה החובה לקבל מספר הקצאה ירד בהדרגה מדי שנה, כך שב־2025 הוא יעמוד על 20 אלף שקל, בשנה שאחריה הוא יהיה 15 אלף, בשנת 2027 הוא ירד לעשרת אלפים שקלים, ובשנת 2028 תחול חובה לקבל אישור והקצאת מספר לכל חשבונית מסכום של 5,000 שקל. לאור ההצלחה וגילוי הפוטנציאל העצום של המלחמה בהעלמות המס בדרך הזו, באוצר מעוניינים לזרז את התהליך כך שכבר בשנה הבאה יקפוץ הסכום המינימלי ל־5,000 שקל.
הזירוז המדובר, ובכלל חובת אישור החשבוניות במערכת החדשה, מעוררים מורת רוח רבה בקרב רואי החשבון המייצגים את העסקים. הם מתנגדים לכל שינוי כזה, בטענה שהוא מטיל עליהם עומס כבד ופוגע לדבריהם בעסקים הקטנים והבינוניים.
אז מצד אחד, עם כל הכבוד, במיוחד לאור ההצלחה, אסור לוותר על המהלך החשוב שמוכיח את עצמו ומכניס עוד מיליארדים לקופה הציבורית. מצד שני, אם כתוצאה מכך תהיה פגיעה בעסקים הקטנים והבינוניים שומרי החוק – יצא שכרנו בהפסדנו. מבלי לגרוע מהרחבת יישום המתווה, רשות המיסים צריכה לסייע ככל יכולתה ולהקל על העסקים במתן שירות, הדרכה ותמיכה נרחבים ובתוספת כוח אדם, כך שהעסקים יוכלו לעמוד במתווה בכבוד.
פטור מטפסים
ועדת הכספים של הכנסת אישרה בשבוע שעבר תיקון בחוק המאפשר לעסקים עם מחזור שנתי שאינו עולה על 120 אלף שקל להירשם כ"עסק זעיר" במס הכנסה.
בישראל יש יותר מ־300 אלף עצמאים העוסקים בשלל מקצועות (חלקם עובדים גם כשכירים במקביל), שהכנסתם השנתית כעצמאים אינה עולה על 120 אלף שקל. רוב מוחלט של העצמאים הללו מוגדרים כ"עוסק פטור", כלומר אינם גובים מע"מ מלקוחותיהם ואינם מחויבים בדיווח למע"מ.
למרות ההקלות היחסיות שניתנו לאותם עוסקים פטורים בהשוואה למי שמוגדר כעוסק מורשה או חברה, הם עדיין נדרשים להגיש דו"ח שנתי ולהיעזר לשם כך באנשי מקצוע. הסיבה העיקרית לכך היא מה שמכונה "הוצאה מוכרת". במילים פשוטות: מס הכנסה מכיר בהוצאות שונות של העסק כהוצאות מוכרות שניתן לקזז לצורך חישוב המס הנדרש. כלומר, מפחיתים את ההוצאות הללו מההכנסות, ורק אז מחשבים את המס שיש לשלם. אולם מתן הטבה כזו דורש פיקוח, או לפחות דיווח מפורט, כפי שנעשה היום.
הצורך בהגשת דו"ח וכל הנלווה לכך, מטיל מעמסה בירוקרטית על העסקים הללו ובעיקר הוצאה כספית – תשלום לרואה חשבון ועוד. אז הנה השינוי: החל מהשנה, אותם עוסקים יהיו פטורים מהגשת הטופסולוגיה לצורך הכרה בהוצאותיהם. במקום זאת הם יהיו זכאים לנכות מהכנסותיהם שיעור הוצאה קבוע ומוגדר של 30%. נוסף על כך, תקרת ההכנסה שתזכה בסטטוס החדש הועלתה כאמור מכ־107 אלף שקל לעוסק פטור כפי שהיה בשנת 2023, ל־120 אלף שקל ל"עוסק זעיר", כפי שהוא מכונה כעת.
במהלך החודש תעלה רשות המיסים עמוד אינטרנט אשר יכלול גישה לכל המערכות המקוונות שפותחו לטובת הרפורמה, לצד הסברים מפורטים בנוגע לשימוש בהן. על כל בעל עסק שמעוניין להיכנס למסלול החדש, להירשם במערכת הייעודית.
כאמור, הרפורמה הזו, שהוביל משרד האוצר, צפויה לצמצם את הנטל הבירוקרטי על מאות אלפי עסקים קטנים בישראל, שיחסכו זמן רב המוקדש כיום למיצוי זכויות, דיווח והוצאה על ייצוג מקצועי. ברשות המיסים מקווים שהמהלך יכניס לשורת המדווחים "לקוחות חדשים", כגון מורים המעבירים שיעורים פרטיים, מוכרי מזון לסוגיו העושים זאת מביתם ואחרים. בקיצור, כל מי שפעל עד כה ב"כלכלת החלטורה" ולא דיווח על הכנסות אלו.
