כל הטעויות, ההחלטות והניסיון, מתנקזים לרגע הגורלי של נתניהו

מנהיג אחראי, שמבין את גודל האחריות במסגרת הדילמה הנוראה שהוא נתון בה, לא יכול לבחור בכניעה

אם היה מתקיים דיון ענייני על אחריותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביחס למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, הוא היה יוצא זכאי בסעיף ההפתעה הצבאית. עם זאת, היה נמצא אשם במצבו של צה"ל, שהגיע לאירוע מרוט נוצות, עם אוגדות רבות שקוצצו וללא מלאי תחמושת סביר לצבא הקטן והלא חכם שנותר כאן. נתניהו גם תמך בהתנתקות שאפשרה את האסון, ובכלל לי יש רשימת טענות ארוכה נגד התנהלותו.
אבל נתניהו מציל כעת את עצם קיומה של מדינת ישראל בעמידתו מול הדרישות חסרות האחריות והמופקרות לקיים את עסקת החטופים – כלומר, לקבל את רשימת הדרישות המלאה של חמאס, כולל לעצור את המלחמה, לצאת מכל שטח הרצועה ומציר פילדלפי, ולקבל ערבויות בינלאומיות המבטיחות שישראל לא תחמוק מהכניעה הזאת.
עזיבת ציר פילדלפי תחדש את האוטוסטרדה מעזה לעולם, ותאפשר העברת חלק מהחטופים לאיראן. היא תחדש את שיטפון הנשק לעזה – הטילים, חומרי הנפץ, מכונות ייצור הנשק והכטב"מים. היא תשקם לחלוטין את מפלצת הטרור בעזה, שגוססת כעת. במצב כזה יישובי העוטף והצפון יינטשו, ותפיסת התיישבות הסְפַר כחלק מהנוסחה הציונית המנצחת של שילוב התיישבות וביטחון תגיע לקיצה. החזית תתקדם לקו השני של היישובים, וגם הם יינטשו חלקית. בשתי מילים: סוף הציונות.

מצב כזה יוביל לפגיעה באמון של האזרחים ביכולתו של צה"ל להגן על החיים במדינה, שעומדת כעת למבחן. אם חמאס יוכה עד תום האמון ישתקם, אך אם ניכנע הוא ייעלם. או אז תתקבל תמונה של קו רציף של איוולת ותבוסות, המתחיל במדינה שייבאה לארץ את כנופיית אש"ף, נתנה לה שטח, כסף, נשק ולגיטימציה בינלאומית, ואז ברחה מעזה והסכימה שתקום שם מפלצת טרור. לאחר שהותקפה, היא הרימה ידיים רגע לפני ההכרעה והחזירה את חמאס לעזה במלוא כוחו. מדינה כזו תצטייר כגוף נמוג שיאבד את אמון הציבור ביכולת ההישרדות שלו וביכולתו לספק הגנה. מכאן קצרה הדרך לדינמיקת התפרקות – מסקנה שזהו חוסר אחריות לחיות במדינה כזאת, ובעקבותיה ירידה המונית מהארץ.

החטופים ומשפחותיהם חיים בסיוט הכי גדול שאפשר לדמיין, אבל הצד השני של המשוואה הוא קיום המדינה וגורלם של מיליונים. מנהיג אחראי, שמבין את גודל האחריות במסגרת הדילמה הנוראה שהוא נתון בה, לא יכול לבחור בכניעה.

נתניהו צבר רשימה ארוכה של ביקורת לאורך כהונתו, אבל כעת הוא ממלא תפקיד גורלי. הוא עומד בלחצים איומים מהממשל האמריקני, שידו לפחות בחלק מהחתרנות בישראל, ועומד מול ניסיונות המרדה, הסתה פרועה והכפשות חסרות מעצורים מצד פלח מהציבור שמנסה לשרוף את המדינה בשעת מלחמה כאילו אין מחר ואין אויבים. את כל זה הוא עושה מול תקשורת עוינת ברובה, מטכ"ל ושר ביטחון תבוסתנים שמתואמים יותר מדי עם האמריקנים, ומערכת משפט שמתייצבת לצד המסיתים במדיניות בוטה של איפה ואיפה.

ישראל נמצאת בצומת שבו היא חייבת לבחור בין כניעה ותבוסה ובין ניצחון היסטורי מול הטרור האסלאמי הזוועתי ביותר. זו יכולה להיות שעתו הגדולה וההיסטורית של נתניהו. כל הקריירה, כל הטעויות שהיה עליו ללמוד מהן, כל הניסיון וכל היכולות – הכול מתנקז כעת לשיא בצורך לחסל את חמאס, להחריב את עזה ולהוכיח שלא משתלם לטבוח ביהודים במדינת ישראל. זה שיא גם מול פרויקט הגרעין האיראני, שמגיע בדיוק כעת לשלב הסופי שלו.

אם נתניהו יעמוד בלחץ ויעשה את המוטל עליו הוא ייכנס להיסטוריה לצד וינסטון צ'רצ'יל, שכן לא רק גורלה של ישראל מול האסלאם הג'יהאדיסטי נמצא כעת על כף המאזניים אלא גם גורל העולם המערבי שניגף מול אותו אויב. אם ישראל תחריב את חמאס, היא עשויה לספק דוגמה והוכחה שאפשר לנצח את האסלאם הקיצוני – כך שתפקידו של נתניהו כפול ומכופל.

אנו נמצאים בתקופה היסטורית, שיש ביכולתנו להפוך אותה לתקופה גדולה, לשעתנו היפה ביותר. לכן יש לחזק את ידי נתניהו להחזיק מעמד ברגע הגורלי הזה.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.