מוּסָר הַפֻּרְקָן

מוּסָר הַפֻּרְקָן

הוּא כָּאן –

וְגַם בְּ־12 וּ־13.

הוּא כָּאן –

וְהוּא קוֹרֶה וְהוּא שׂוֹרֶה.

הוּא כָּאן וְהוּא מוֹרֶה וְהוּא יוֹרֶה:

מוּסָר הַפֻּרְקָן

כְּבָר כָּאן.

מוּסָר

לִטְוָח קָצָר,

אֲפִלּוּ לֹא לִטְוַח בֵּינַיִם.

מוּסָר

מְנֻסָּר,

הַמְּחֻבָּר רַק לָעֵינַיִם.

מוּסָר

מְחֻסַּר

שִׁקּוּל וְדַעַת וּמֹאזְנַיִם.

הוּא הַמּוּסָר אֲשֶׁר מוּנָע

רַק בִּתְשׁוּקָה, רַק בַּתְּמוּנָה

שֶׁמִּמָּסָךְ נִבֶּטֶת,

וְאֵין בּוֹ כִּי, לְשֵׁם, כֵּיוָן,

וּמִשְׁכָּנוֹ הַקֻּרְקְבָן

וְדִבּוּרוֹ מִבֶּטֶן.

מוּסָר

אֲשֶׁר בָּחַר מֻשָּׂא

וְכָל הַשְּׁאָר שֶׁיֵּחָרֵב.

שֶׁבְּדִילֵמַת הַקְּרוֹנִית

הָעֲמוּסָה,

הָעֶקְרוֹנִית,

יִבְחַר לִדְרֹס גַּם רִבּוֹאֵי־רִבּוֹא,

רַק לֹא אֶת יְחִידֵי לִבּוֹ.

וּבְמוּסַר הָאַחְרָיוּת הוּא מִתְנַגֵּחַ וְעוֹלֵב:

אֵין לְךָ לֵב, הוּא מְכַזֵּב,

אֵין לְךָ לֵב! אֵין לְךָ לֵב.

וְהוּא זוֹרֵק בַּמְּעַטִּים הָאַחְרָאִים,

בְּבַעֲלֵי מוּסָר שָׁקוּל

שֶׁלֹּא רוֹצִים לִיצֹר פֹּה עַם שַׁכּוּל:

אַתֶּם רָעִים,

אַתֶּם רָעִים, רָעִים, רָעִים.

מוּסָר מַרְאִית.

מוּסָר הוֹוֶה.

נָכוֹן, שׁוֹאֵל, שֶׁאֲנִי יָפֶה?

אֶת זֶה! עַכְשָׁו! אֶצְלִי! מֻתְקָן!

רַק שֶׁיָּקוּם לִי הַפֻּרְקָן!

מוּסָר סִפּוּק

חֲסַר אִפּוּק

הַמִּתְחַשֵּׁב רַק בָּעַכְשָׁו

וְכִשְׂתוּם עַיִן הוּא הוֹלֵךְ כְּפַעַם־פַּעַם לִנְחָשָׁיו,

וּכְשֶׁיֻּכַּשׁ בַּמְּצִיאוּת

וּגְלוּי עֵינַיִם שׁוּב יִפֹּל

הוּא שׁוּב יֹאמַר כִּבְכָל סִיּוּט

מִימֵי גִּלְעָד שַׁלִּיט עַד פֹּה:

זוֹ לֵית־בְּרֵרָה חַד פַּעֲמִית

לֹא שֶׁרָצִינוּ לְהָמִית.

וְשׁוּב כְּפַעַם נִפֹּל אָנוּ בְּכַפּוֹ.

זֶה הַמּוּסָר הַמַּאֲכִיל אֶת טְרוֹל הָאֵגוֹ.

וּמְקַפֵּל לַטְּרוֹל הַזֶּה בְּתוֹךְ הָאֶגְרוֹל

פְּצָצָה מֻשְׁהֵית בְּמַנְגָּנוֹן חוֹרְקָן

הַמִּתְפּוֹצֶצֶת קְצָת אַחֲרֵי פֻּרְקָן.