שבוע לפני סיום הרמדאן, מרכז העיר רהט היה השבוע שוקק כרגיל. למעט כמה עסקי מזון שהיו סגורים, שאר החנויות היו פתוחות כרגיל. בניגוד לשנים קודמות, רק בודדים נרשמו השנה לאירועי פסטיבל "לילות רמדאן", שמתקיימים בימי חמישי ושבת בכל שבוע של החודש הזה. בחלק מהשנים בעבר הגיעו אלפים לפסטיבל; השנה, לכל האירועים במצטבר יגיעו רק עשרות בודדות.
עד לפני כמה שבועות, הסיבה המרכזית למיעוט המבקרים ברהט הייתה המלחמה. בשבועות האחרונים נוספה עוד סיבה: שני פיגועים בחודש האחרון בוצעו על ידי תושבי רהט. הפיגוע הראשון התרחש לפני שבועיים וחצי בתחנת הדלק בבית־קמה. פאדי אלטייף, בן 22, שלפני ארבע שנים עבר מרצועת עזה לישראל, דקר למוות את רב־נגד אורי מויאל מדימונה, שהספיק, בעודו פצוע, לנטרל אותו. הפיגוע השני התרחש ביום ראשון השבוע, כשנאג'י אבו־פרייח, תושב רהט בעל עבר פלילי עשיר, ניסה לדקור חייל בתחנה המרכזית בבאר־שבע ונורה למוות על ידי חייל אחר.
יוסף אבו־ג'עפר, סגן ראש העיר הטרי של רהט, מספר שאחוז גדול מקרב תושבי העיר מתקשה להאמין לגרסה של המשטרה שהאירוע ביום ראשון היה פיגוע, וחושב שמדובר באירוע פלילי. "ברור לחלוטין שהם מגנים את הפיגוע אם הוא היה פיגוע, אבל הם לא מאמינים, בגלל חוסר האמון שלהם במשטרה", אומר אבו־ג'עפר. "במצב הקיים היום, אם שנינו נתקוטט בשוק הבדואי בבאר־שבע בעקבות ויכוח, רוב הסיכויים שמישהו מהצד יירה בי. לכן קשה להם להאמין למשטרה. לשב"כ, אגב, מאמינים יותר".
סגן ראש העיר: "אם יראו אותנו כתושבים לגיטימיים ולא יעשו הכללות, אז גם אם יהיו מקרים בודדים חמורים זה לא ישנה את היחסים"
באשר לפיגוע בבית־קמה מסכים אבו־ג'עפר שאין מחלוקת שמדובר בפיגוע, ושהוא גורם מבוכה בעיר. "לצד המבוכה, יש גם סימני שאלה. היו שמועות שאבא של הצעיר הזה נהרג בעזה. גם אם זה נכון, זה לא הופך את האירוע ללא לאומני". אבו־ג'עפר אינו חושש ששני האירועים האחרונים מסמנים תופעה. 98% מהאנשים מוטרדים בקשיים היומיומיים שלהם ומבינים היטב את הגבולות, הוא אומר. הפתרון לטווח הארוך, לדעתו, הוא שינוי מערכת היחסים בין הבדואים למדינה. "המערכת הזאת לא בנויה בצורה נכונה, ולכן כל אירוע יוצר תנודה ומשנה את המצב באופן מהיר. צריכים לשנות פאזה ולהתייחס לבדואים כאזרחי מדינת ישראל לכל דבר. אם יראו אותנו כתושבים רגילים ולגיטימיים ולא יעשו הכללות, אז גם אם יהיו מקרים בודדים חמורים זה לא ישנה את הקשר ואת היחסים".
אבו־ג'עפר, איש מפלגת רע"ם, כיהן בעבר תשע שנים כגזבר המועצה המקומית חורה, ולפני כן עבד כחשב בעיריית רהט וכיו"ר תאגיד המים המקומי. לפני הבחירות הוא כיהן כמנכ"ל שותף של ארגון "כוכבי המדבר", המפתח מנהיגות בקרב הצעירים הבדואים ודוחף אותם לקחת אחריות ולהוביל שינוי במגזר. כמו רבים מתושבי רהט, גם לו יש קרובי משפחה ברצועת עזה. הוא מספר על יותר מ־14 מקרובי משפחתו שנהרגו ברצועה במלחמה. "הישראלים לא רוצים להבין שהקשר בין המשפחות כאן ושם החל עוד לפני 48'. נפת באר־שבע נקראה אז נפת עזה, וחלק מהמשפחה של אימא שלי הלכו אחרי 48' לעזה. הפעם האחרונה שביקרתי שם הייתה בשנת 2000. מאז שחמאס עלה לשלטון בשנת 2006 הקשר נותק. בגלל שכבר כמעט עשרים שנה אין קשר, יש דור שלם שאנחנו לא מכירים שם, ולכן זה פחות מעניין. הילדים שלי כבר לא מכירים שם אף אחד".
בתחילת המלחמה התחזקה תחושת שותפות הגורל בין החברה הבדואית לחברה היהודית בנגב. 19 אזרחים בדואים נהרגו במלחמה ושלושה חיילים נפלו, אחד מהם בתמרון הקרקעי. שישה אזרחים מהמגזר נחטפו וחלקם עדיין מוחזקים בידי חמאס. ברהט לבדה נפצעו למעלה מחמישים תושבים, ובתים רבים נפגעו מהטילים. לצד הפגיעות, היו גם סיפורי גבורה של תושבים בדואים שהצילו יהודים מהטבח בשבעה באוקטובר. זמן קצר לאחר שפרצה המלחמה הוקם חמ"ל בדואי־יהודי במתנ"ס של רהט, והיו עוד יוזמות רבות של תושבים בדואים לתמיכה במפונים ובאנשי המילואים. אבו־ג'עפר טוען ששותפות הגורל צריכה לבוא לידי ביטוי לא רק בזמן מלחמה ולא רק בהיבטים ביטחוניים. "גם נהג אוטובוס שמסיע אותך, או מוכר בשוק שמוכר לך עגבניות, זו שותפות גורל. אסור לצמצם את השותפות בינינו רק לתחום הביטחוני".
מקום בטוח ליהודים
שלוש קומות מתחת ללשכתו החדשה של אבו־ג'עפר בעיריית רהט, נמצאת החברה הכלכלית של העיר. מחמוד אלעמור, מנכ"ל החברה בשש השנים האחרונות, מספר לי על תוכנית "סאמר סקול" שהחברה שלו מובילה, ובמסגרתה יהודים מתארחים בעיר למשך שבוע ולומדים ערבית מדוברת בצורה חווייתית המשלבת מפגשים עם תושבים מקומיים ועם התרבות הבדואית. בעוד עשרה ימים אמור להיפתח מחזור חדש של התוכנית, בהשתתפות 18 איש. בעקבות האירועים האחרונים התקשר אחד המשתתפים לדחות את השתתפותו למחזור הבא. משתתפת אחרת התקשרה לסמיר, מנהל התוכנית, כדי לברר עד כמה בטוח להגיע לעיר בימים אלו. "סמיר הזמין אותה אליו הביתה ואמר לה שאין לה סיבה לדאוג, והיא נרגעה. כל מי שהגיע בעבר לתוכנית וחווה את החוויה, הרגיש כמו מלך. אנחנו אוהבים לארח אנשים זרים. זה אצלנו בתרבות".
אלעמור מסכים שיש תחושות של מבוכה והתכחשות ברהט נוכח שני הפיגועים. "צריכים לזכור שלהרבה משפחות אצלנו יש קרובים בעזה. בן דוד שלי נשוי למישהי מרפיח, ולבני הדודים שלי יש משפחה שם. מצד אחד התושבים פה הם אזרחי מדינת ישראל, ומצד שני יש להם קשר דם עם אנשים בעזה. הציבור הישראלי לא מבין את זה ורוצה שנבחר, אבל אנשים רוצים גם להיות אזרחים נאמנים ושומרי חוק וגם להרגיש את הכאב של הקרובים. כמובן זה לא מצדיק פיגועים, ואנשים מגנים את זה". גם אלעמור איננו מתרשם שמדובר בתופעה ולא צופה פיגועים נוספים, ובכל מקרה הוא ישמח ליותר נוכחות משטרתית בעיר. "אין לנו ביטחון אישי, ואנחנו מתחננים שתהיה פה יותר משטרה".
"יש קבוצה במדינה שסימנה את הבדואים ורוצה להשחיר אותנו", הוא מוסיף לסיכום. "אני לא יודע למי זה טוב, אבל יש כאלו שרוצים ליצור קרע בינינו לבין המדינה. אנחנו נעבוד כדי שזה לא יצליח".
