הבנקים עושים זאת שוב. למרות רבעון מטלטל בסוף שנת 2023, על רקע המלחמה, הם הצליחו לשבור שיא של כל הזמנים ברווחיהם. בשבוע שעבר פרסמו הבנקים את הדו"חות הכספיים לשנת 2023. הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים בישראל הגיע לכ־25.7 מיליארד שקל, לעומת כ־24 מיליארד בשנה הקודמת. ההכנסות מעמלות בשנה שחלפה הסתכמו בכ־14.6 מיליארד שקל.
למרות המלחמה, זו הייתה בהחלט שנה מוצלחת לבנקים. אפילו מהעלאת המס על הרווחים הם די הצליחו להתחמק. נזכיר כי על רקע הרווחים הפנומנליים והלחץ הציבורי, ביקשו באוצר להשית על התאגידים הבנקאיים תוספת מס מיוחדת. "בשנים 2022־2023 רשמו הבנקים הישראליים עלייה חריגה בשיעורי הרווחיות, הן בהשוואה לשנים קודמות והן בהשוואה לבנקים במדינות אחרות", נכתב בדברי הסבר שפרסם משרד האוצר בחודש ינואר.
העלייה ברווחיות נבעה מעליית הריבית החדה באותה תקופה, שהובילה להעלאת הריבית על האשראי שנותנים הבנקים. "עם זאת, ריבית זו גולגלה באופן חלקי בלבד לפיקדונות הציבור, זאת, בין השאר, בשל רמת התחרות הנמוכה במערכת הבנקאית בישראל", כתבו באוצר, והוסיפו כי "הבנקים צפויים להמשיך וליהנות בשנתיים הקרובות מרווחיות גבוהה ומעודפי נזילות והון".
בהחלט סיבה מוצדקת להטיל מס. אז מה קרה עם התוכנית הזו? ובכן, היא תיסגר בפשרה. במסגרת ההבנות שנסגרו מול הבנקים לא תהיה העלאת מס. יהיה "תשלום מיוחד", חד־פעמי, של 2.5 מיליארד שקלים לקופת המדינה, ועוד כמה עשרות מיליוני שקלים שיוקצו לקרן סיוע. בקיצור, במונחי ההכנסות האדירות שרשמו, הבנקים יצאו בזול.
אחרי אדישות מתמשכת חל שינוי בהרגלי ההתנהגות של הציבור, ומאות מיליארדי שקלים עברו מהעו"ש למסלולים רווחיים יותר
מי שפחות יצא נשכר זה הציבור. כפי שציינו באוצר, וכבר כתבנו על כך לא פעם, קיים פער גדול בין הריבית שנגבית על ההלוואות ובין זו שמשולמת על הפיקדונות. כך הבנקים שומרים את הרווח הגדול בכיסם. בכלל, שורש הבעיה נעוץ במאות מיליארדי שקלים ששוכבים בחשבונות העו"ש ולא מניבים דבר ללקוחות. נתוני בנק ישראל מראים אומנם כי אחרי אדישות מתמשכת חל שינוי בהרגלי ההתנהגות של הציבור. אם עד חודש אפריל 2022 גדל היקף היתרות בעו"ש לשיא של 601 מיליארד שקל, הרי שאחרי העלייה בריבית, העו"ש הצטמצם בעקביות וירד, נכון לסוף שנת 2023, ב־39%, לרמה של 367 מיליארד שקל. במקביל חלה באותה תקופה עלייה דרמטית בפיקדונות לזמן קצוב, בסכום של יותר מ־370 מיליארד שקל. כלומר, הציבור מתפכח ומעביר את הכסף ששוכב בעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית.
זה טוב שאנשים מתפכחים, ועדיין צריך להזכיר: רוב הפיקדונות הללו מניבים ריבית נמוכה, כאמור. מעבר לכך, גם אחרי ההתעוררות עדיין יש יותר מ־350 מיליארד שקל ששוכבים בעו"ש ולא מניבים דבר. גם התוכניות השונות שפרסמו חלק מהבנקים, אחרי שלל לחצים, למתן ריבית על יתרות בעו"ש (עם שלל התניות וסייגים), התבררו לרוב כבדיחה. אז מה בכל זאת יכול לשנות את התמונה ולגרום לבנקים לשלם ריבית הוגנת לכמה שיותר לקוחות? מתברר שיש משהו כזה.
