יאיר שרקי

כתב בחדשות 12

סער לימין נתניהו, אבל לא בטוח איך

יושב ראש הימין הממלכתי מאמין במעשה הפוליטי, במנגנון, בהישארות על הגלגל ובשימוש בכוח הפוליטי בגאות וגם בשפל

מחנה מפורק פירק גדעון סער. בני גנץ והוא לא נפגשו בארבע עיניים מתחילת המלחמה. שניהם ידעו, וגם בנימין נתניהו ידע, שהמחנה הממלכתי יפוצל. רק העיתוי נשמר כהפתעה. את הטווח סימנו סער וזאב אלקין במנעד שבין הבחירות לרשויות המקומיות ובין סיום כנס החורף של הכנסת. עד תום הסיבוב השני בבחירות המקומיות, תקווה חדשה השקיעה בבניית כוחה המקומי ולא הייתה פנויה להרפתקה פוליטית נוספת. אבל השתהות אחרי סוף כנס החורף הייתה משאירה אותם בעוד שלשה חודשי פגרה ללא יכולת תמרון. יום לפני כנס הניצחון שערכו עם הנציגים והפעילים המקומיים הם החליטו, בהתייעצות מפלגתית בכנסת, שזה המועד לפריצה.

הפורום שבחר סער ותמליל הנאום שלו מלמדים לאן פניו. בחלקים שלא תפסו כותרות הוא מדבר באריכות לאנשי המנגנון שלו. מפלגת תקווה חדשה גרפה הישגים נאים מאד בבחירות המקומיות, וסער מבטיח שם לתגמל את אנשיו בנאמנות – אלו שהצליחו ואלו שכשלו – כפי שגם לחברי רשימתו שנשארו מחוץ לכנסת בבחירות הקודמות הוא הקפיד למצוא סידור.

מי שחושב שסער מבקש לשוב בזריזות לליכוד צריך להבין שהוא כבל את עצמו לפלטפורמה מסועפת שאין בכוונתו לנטוש. אם ישוב, זה יהיה עם המפלגה כולה. הוא מאמין במעשה הפוליטי, במנגנון, בהישארות על הגלגל ובשימוש בכוח הפוליטי בשעת גאות ובעת שפל. השקעתו בשטח גדולה בהרבה מזו של גנץ. אגב, גם נפתלי בנט לומד כעת את מחיר החלטתו להישאר בינתיים מחוץ לזירה.

לרגע קצר אחד, האינטרסים של נתניהו וסער מתלכדים. נתניהו צריך להחליש את גנץ, לפצל, להרוויח זמן. סער צריך עצמאות, ימניות, אולי גם חבירה לליכוד. אבל יש מלכוד: סער מבקש להחליף את נתניהו, לא לסייע לו. לכן הליכוד שסער היה רוצה לשוב אליו הוא הליכוד ללא נתניהו, אבל היחיד שיכול לקצר לו את הדרך לשם הוא נתניהו עצמו. איש מיורשיו לא יקצר את תקופת ההכשרה הדרושה בשביל עוד טוען לכתר.

השינוי היחיד בינתיים במציאות הוא שמעכשיו סער מחזיק עמודה עצמאית בסקרים. הפתיחה צנועה יחסית, 6־5 מנדטים, מתוך כעשרים מנדטים לפחות שמחפשים כתובת בימין שאינו קואליציית נתניהו. סער מקווה לגדול עם הזמן, אבל מן הסתם יודע שבעמידה עצמאית נשקף לו גם הסיכון שלא יעבור את אחוז החסימה בסקרים. יתרון הקדימות של סער על פני יוסי כהן ונפתלי בנט כמעט חסר משמעות. המחשבה שמי שיכריז ראשון על מועמדות יהיה גם הראשון שיגבש את המחנה סביבו עשויה להיתקל בניסיון העבר, שגם בנט וגם סער מכירים היטב: שחיקה קשה בסקרים, מדו־ספרתי גבוה לחד־ספרתי נמוך, ודאי כאשר אין בחירות בפתח. ייתכן שדווקא מי שיגיע לבחירות עם מיתוג חדש עשוי להרוויח.

 

שינוי נוסף שסער מבקש לחולל הוא הצטרפותו לקבינט המלחמה. סער נחוץ שם לא רק ככנף ניצית יותר, אלא גם כי חסרה תפיסה אזרחית בפורום הזה. אלא שהתביעה הזאת נתקלת בברית בן־גביר־גנץ. השר לביטון לאומי תובע כיסא גם לעצמו, והשני משוכנע שאין סיבה להרחיב את הפורום אפילו בחבר אחד נוסף. נתניהו יצטרך אם כן להחליט בקרוב כיצד לנהוג בסער, ועל הדרך יחשוף עד כמה יש אמת בטענות על תיאום מוקדם ביניהם.

ראש הממשלה עוד עשוי לגלות שסער הוא שותף נוח הרבה פחות מבני גנץ. אם יכניס אותו לקבינט המצומצם על אף התנגדות גנץ ותביעותיו של איתמר בן־גביר, הוא ייתקל בחשד הפוליטי החריף ביותר שלו: איגוף מימין. אם יותיר אותו מחוץ לקבינט המלחמה, ייתקל בביקורת חריפה על ניהול המערכה. בתרחיש מסוים ייתכן שסער לא יישאר בממשלה אחרי גנץ אלא יעזוב לפניו, בטענה שבמצב הנוכחי אי אפשר לנצח ולכן אין טעם בהמשך ניהול המלחמה. אכן, הפרשנות הרווחת אומרת שנתניהו הוא המרוויח הגדול מהמהלך של סער, אבל התוצאה עלולה דווקא להביא לקיצור ימיה של ממשלת החירום.

 

בתחום הגיוס, האסטרטגיה החרדית מסתכמת בשתי מילים: דחיינותם אומנותם. כבר יותר מ־25 שנה, מאז פסיקת בג"ץ ב־1998 ששר הביטחון אינו יכול להעניק לבני הישיבות פטור גורף מגיוס ללא חקיקה מתאימה, הם מכדררים. ועדות, דחיות, חוקים, הוראות שעה, תקופות הסתגלות, הארכות. ממשלות נפלו על העניין הזה, אבל החרדים לומדים עכשיו את מה שמדינת ישראל למדה ב־7 באוקטובר – הזמן לא עובד רק לטובתך.

בימים האחרונים נרשמה תפנית מעניינת בעמדה החרדית הרשמית: בחלק מבתי הרבנים מסתמנת הסכמה חסרת תקדים לחוק שיכלול יעדי גיוס ועיצומים במקרה שלא יעמדו בהם. אומנם מדובר רק במי שאינם בני ישיבה, אבל גם לכך המפלגות החרדיות לא הסכימו מעולם. אחרי בחירות 2019 מועד א', זה בדיוק מה שהפריד בין נתניהו לממשלה: אביגדור ליברמן דרש אז יעדי גיוס קשיחים בגוף החוק כתנאי להצטרפותו לממשלה. החרדים הסכימו ליעדים גמישים יותר, שייקבעו בידי הממשלה. בגלל הפער הזעיר הזה נתניהו נותר ללא קואליציה, והעדיף לפזר את הכנסת כמה דקות לפני פקיעת המנדט שלו.

חמש מערכות בחירות, רפורמה אחת ומלחמה אחת אחר כך, והנה החרדים מתגעגעים עכשיו למה שדחו אז. בכלל, במבט לאחור הם היו שמחים לחזור להרבה פשרות שהוצעו בדרך – למשל למתווה הנשיא, שהיה פותר את משבר הגיוס תמורת פשרה על הרפורמה המשפטית. הם חשבו שממשלת הימין תשיג להם חוק גיוס נוח עם חסינות משפטית נצחית, מפסקת ההתגברות ועד חוק יסוד לימוד תורה. כעת קווי הנסיגה שלהם מגיעים עד לליברמן 2019. אלא שליברמן עצמו זז משם בינתיים.

ההתגמשות נרשמה בהנהגה הליטאית. הרב דוב לנדו, בכיר המנהיגים הליטאים אך לא המנהיג הבלעדי, שלח את חברי הכנסת של דגל התורה למקצה שיפורים, אבל עם כיוון חיובי להסכמות. משה גפני, אגב, נעדר מהתמונות אחרי שדבר הפגישה הודלף והוא העדיף להיעדר ממנה. התחרות בין החצרות לא מקלה את מלאכת גיבוש ההבנות. אצל אדמו"רי החסידים צפויה התנגדות נוקשה יותר.

בקואליציה תכננו להעביר החלטת ממשלה כבר ביום ראשון הקרוב, כדי להגיע לבג"ץ עם לוח זזמנים עתידי לחקיקה שאושר בממשלה. אבל למרות הלחץ על שר הביטחון יואב גלנט להגיש הצעה כזאת גם בלי הסכמות עם כל חלקי ממשלת החירום, הוא מסרב. גלנט דורש קודם להגיע להבנות עם גנץ, אבל האחרון מקשיח עמדות. אמש הוא סירב להגיע לפגישה עם נתניהו ואריה דרעי בנושא, בנימוק שמדובר בעוד יוסיון למרוח זמן במקום לדון במתווה גיוס אמיתי.

בינתיים הקואליציה, גם בלי גנץ, צפויה לבקש מבג"ץ – איך לא – עוד קצת זמן: עשרה ימים, שבהם נתניהו מקווה להעביר החלטת ממשלה שתציג מתווה גיוס עקרוני שיועבר בחודשי הקיץ. אם הממשלה תתחייב למועדי חקיקה, היועמ"שית גלי בהרב־מיארה תסכים להגן בבג"ץ על המשך תקצוב הישיבות בתקופת הביניים. גם אז, לא בטוח שבג"ץ יכיר בסמכותה של הממשלה להחליט שהגיוס לא ייאכף בלי מקור חוקי, ושהמשך התקצוב של ישיבות העריקים הוא אפשרי. בפרט משום שספק אם סוף ההסכמות להתקיים: החרדים לא מסתירים את תקוותם שגם ההתגמשות הפורמלית לא תעמוד למבחן אלא רק תקנה זמן, עוד שלשה חודשים שבמהלכם אולי יוסט סדר היום – בחירות או חלילה מלחמה בצפון. כך, באופן פרדוקסלי, מלחמה קשה אולי תאפשר לחרדים שוב, ברגע האחרון, לדחות את ההכרעה בעניין הגיוס.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.