השבוע בתפריט: הניו-יורק טיימס מנסה להבין את הסכסוך, הוושינגטון פוסט ממשיך למכור פרופגנדה, הימין מפציע כאן לראשונה ותומאס פרידמן כנראה התבייש בביקורת שנמתחה עליו כאן בשבועות האחרונים ואילץ אותנו למצוא תעמולות אחרות.
הגם אתה שפירו?
קנדיס אוונס היא אושיית תקשורת ימנית בארה"ב ונערת הפוסטר של תופעת ה"אינטלקטואלים" השרלטנים, שמכריזים בקול גדול על המרתם משמאל לימין ואז מפיצים תיאוריות רעיונות סהרוריים בקצב שלא היה מבייש ראש כת מצליח: התנגדות לחיסונים והכחשת קורונה, קונספירציות אפלות על ביל גייטס, ואיך לא – אנטישמיות בוטה. בתור אישה שחורה שפעם תמכה בכל עקרונות השמאל הפרוגרסיבי לפני שעשתה סיבוב כמעט מלא ועברה לקצה השני של המפה הפוליטית, אוונס צברה כל כך הרבה מוניטין, כל כך מהר, שהיא מיד ייסדה תוכנית פופולרית באתר החדשות השמרני המצליח "דיילי ווייר", שהוקם על ידי לא אחר מאשר הפרשן היהודי האורתודוקסי בן שפירו.
לא ברור האם שפירו לא רוצה לפטר את אוונס או שפשוט אין לו מספיק כוח כדי לעשות דבר כזה, אבל אחרי התמיכה שהביעה בקניה ווסט אחרי מסע ההשמצות האנטישמי שלו והפרסום של רעיונות מטופשים וכוזבים כמו "יש אפרטהייד בירושלים כי מוסלמים יכולים לגור רק ברובע המוסלמי" (כן, ברצינות) אוונס חזרה השבוע עם מתקפה אנטישמית חדשה: הפסיכולוגיה הומצאה על ידי הומואים ופדופילים יהודים.
בקטע בתוכנית שפורסמה בשבת ומיד חרך את הרשת, אוונס הצהירה שכל ענף הפסיכולוגיה הוקם על ידי "פדופילים וסוטים" יהודים שכמובן רצו להשחית את העולם וכו' וכו'. אם כל זה לא הספיק, היא התעמקה בדמותו של מגנוס הירשפלד, סקסולוג שנוי במחלוקת אך בהחלט לא מחוץ לתחום בשום מובן. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 הם רדפו את הירשפלד, שרפו את ספריו ובזזו והרסו את המכון שהקים. אך כך בחרה אוונס להציג זאת: "הייתי המומה שמעולם לא למדתי ש'החולצות החומות' – הפעילים הסטודנטים שהסתובבו ברחובות ושרפו כמה ספרים – שרפו ספרים שהם החשיבו למרקסיסטיים ומיניים באופן מוחצן".
מהתיאור הזה הושמט האופי האנטישמי של ההתקפות על הירשפלד. תועמלנים נאצים השתמשו בהירשפלד כדוגמה למה שהם כינו "מיניות יהודית מנוונת", והנאצים אף תלו שלטים מחוץ לביתו של החוקר שעליהם נכתב: "ד"ר הירשפלד סכנה ציבורית: היהודים הם חורבננו!"
וכך עוד תאוריה אנטישמית ומטופשת מופצת לעולם בחסות הדיילי ווייר, מעשה ידיו של שפירו. מעניין האם ומתי סוף סוף יתעשתו שם ויזרקו אותה מכל המדרגות.
לחומש אין תוכנית
הניו-יורק טיימס פרסם השבוע כתבת מגזין תחת הכותרת "התנחלות שהוקמה מחדש בגדה המערבית מסמלת את הדעות הישראליות שהוקשחו". בכתבה מבקר הכתב הדיפלומטי הוותיק סטיבן ארלנגר בחומש ומתאר את סיפור הקמתה, הריסתה והקמתה מחדש כחלק מנרטיב על השינויים שעברו על הממשלות בישראל ועל העמדות של ישראלים כלפי מפעל ההתנחלויות. בוודאי לא תופתעו לשמוע שגם בכתבה הזו הוחסרו פרטים חיוניים על ההתיישבות ביו"ש – למשל הטענות על זיוף בעלות ערבית על קרקעות, התביעות החוקיות של יהודים על אותן קרקעות וכן הלאה, אך יחסית לכתיבה הרגילה בטיימס נעשה כאן לפחות ניסיון כלשהו להציג את הביקור כניסיון להבין באופן מאוזן את הסיפור.
ובכל זאת, ארלינגר מתעלם לעיתים לחלוטין מהמצב בישראל כשהוא מתאר את מה שעובר על הפלסטינים ביו"ש. למשל הוא מצטט את עבד אל-פתאח אבו עלי, ראש עיריית סילת א-ד'הר הסמוכה לחומש, כאומר שמאז 7 באוקטובר, "מחסומים צבאיים ישראלים להגנה על המתנחלים פגעו קשות במסחר ובנסיעות לאורך כביש 60", ומביא ציטוט ארוך בעניין. האם יש אולי סיבה לכך שישנו חשש מוגבר מפיגועים ביו"ש? האם קרה משהו ב-7 באוקטובר שגורם לישראלים – לא רק ביו"ש אלא בכל המדינה – לחשוש במיוחד מפלסטינים חמושים? אין לדעת.
ועוד מילה על הכתבה הזו: אחרי שהוא מציג כמה פלסטינים מהאזור ששוחחו איתו, ארלינגר מציין שהוא פנה גם לתושבי חומש בבקשה לשיחה. "כמה מאנשי חומש הסכימו לדבר איתי", הוא כותב, "אבל כשהדוברת שמעה על התוכניות שלי לבוא לביקור במקום, היא אמרה שהיא תשתף פעולה רק אם אגיש את הציטוטים של התושבים לאישור ואבטיח לא לכלול אף פלסטיני בדיווח שלי. לא הסכמתי לתנאים והיא סירבה לשתף פעולה, קראה לאחרים לסרב גם הם ואמרה לתושבי חומש לא לתת לנו להיכנס".
איננו יודעים מה עבר בשיחה בין ארלינגר לאנשי ההתיישבות, אך לא יהיה מאוד מפתיע לגלות שאכן ביקשו מהתושבים לסרב לשתף פעולה עם כתב של הטיימס. וחבל, כי בעוד שאין ספק שהכתבה הייתה יוצאת מוטה גם עם כמה ציטוטים של תושבי חומש, לפחות שיחות שכאלו היו נותנות לתושבים פתחון פה והזדמנות להסביר את הצד שלהם.
שקרים ללא גבולות
לעומת הטיימס, נראה שבוושינגטון פוסט רק מקצינים את ההטיה נגד ישראל משבוע לשבוע. מעל כתבה שפרסמה שלשום הכתבת מרים ברגר התנוססה הכותרת "פחדו של רופא מעזה: עקירה, מעצר או מוות". הכתבה עצמה, כנראה לא תופתעו לשמוע, מצליחה להתעלות אפילו על הכותרת המפוצצת הזו וביותר מאלף מילים לצייר נרטיב שלם שבו הרופאים בעזה הם בעצם מלאכים תמימים שנרדפים על ידי השטנים הישראלים החמושים. הנה טעימה מהטקסט, שנכתב, כמה נוח, על "רופא אנונימי שחשש לשלומו":
"הוא ראה כוחות ישראליים מעלימים רופאים במהלך פשיטות על בתי החולים הנצורים והקורסים של עזה. הוא חשש שיאשימו אותו בתמיכה בחמאס, שיגרמו לו להתפשט ולרדת לברכיים בעיניים מכוסות, לאחר שראה את תמונות ההשפלה ששותפו ברשת. הוא שמע על ההתעללות בפלסטינים באתרי המעצר החשאיים של ישראל. אבל לרופא המרדים היו שישה ילדים ומשפחה מורחבת גדולה ברפיח שסמכה עליו. אז בלב כבד, אמר, הוא נמלט מבית החולים ב-26 בינואר והצטרף לקבוצה ההולכת וגדלה של עובדי רפואה עקורים ברצועת עזה.
"'היו הרבה יריות, הרבה הרס, והייתי צריך לעזוב כי יש לי משפחה גדולה שאני אחראי עליה'", אמר בשיחת טלפון מרפיח, שם הוא מתגורר כיום באוהל".
שאר הכתבה ממשיכה בסגנון הזה. בהמשך ישיר של המדיניות בשבועות הקודמים, מתקפות ישראליות על בתי חולים מתוארות קודם כול לפי התעמולה הפלסטינית – כלומר כמתקפות לא מוצדקות על חפים מפשע – ורק לאחר מכן מובאת באופן מובלעת הקביעה הישראלית שהאתרים שימשו את חמאס לפעילות טרור – לעיתים אפילו בהשמטת הראיות שהוצגו לכך. רופאים וארגונים בינלאומיים מצוטטים לעיתים קרובות מתארים את הקלגסים הציונים, אך הצד השני נעלם כמעט כליל. מרצים לתקשורת, שמרו לעצמכם את הכתבה הזו כדוגמה הקלאסית ביותר להטיה בוטה ומופרעת.
