אלישיב רייכנר

החל את דרכו במקור ראשון ב-2000. כותב טור בענייני חברה ופריפריה במוסף 'יומן'. פרסם שבעה ספרים על החברה הישראלית

מפוני גוש קטיף רואים את מפוני העוטף – ויש להם עצות חשובות

לאחד כוחות, להימנע מנזקקות ולתקצב תפקידים בעלי משמעות לקהילות: עצות בפרספקטיבה של 20 שנה

השבוע לפני עשרים שנה יצא לדרך מאבקם של תושבי גוש קטיף בתוכנית ההתנתקות. מטה המאבק שהוקם באותם ימים, הפך לאחר עקירת היישובים ל"ועד מתיישבי גוש קטיף", שפעל לייצוג העקורים מול מוסדות המדינה ולשיקומן של הקהילות. אנשי המטה נכנסו לוואקום המנהיגותי שנוצר בעקבות פיזורה של המועצה האזורית חוף עזה, והחלו לתפקד כמועצה בלתי נבחרת של תושבי הגוש לשעבר.

לאחרונה נכחתי במפגש מעניין בין שניים מראשי הוועד בעבר, ליאור כלפה והרב קובי בורנשטיין, ובין תושבים מיישובי העוטף המשתייכים לתנועה אזרחית חדשה בשם "עתיד לעוטף". למרות ההבדלים המהותיים, יש גם לא מעט קווי דמיון בין הקהילות שנעקרו מהגוש ועברו מסע ארוך עד לשיקומן, ובין קהילות העוטף שנמצאות בתחילתו של תהליך שיקום. אנשי גוש קטיף ביקשו לתרום לאנשי העוטף מהידע ומהניסיון שצברו.

כלפה סיפר לתושבי העוטף על הלובי הפוליטי המגוון שהם פעלו ליצור בכנסת לסיוע בשיקום הקהילות, מח"כ אילן גילאון ז"ל ממרצ ועד אורי אריאל מהאיחוד הלאומי. הוא דיבר על הצורך בהבאת מקבלי ההחלטות לשטח, כולל פקידי הממשלה, כדי לחוות מקרוב את האתגרים והצרכים של התושבים. הרב בורנשטיין, שהיה אמון על עדכון התושבים בכל מה שנעשה, סיפר כיצד דאג שדפי המידע שהוציא הוועד, בעידן טרום הווטסאפ, יגיעו מדי שבוע לכל המלונות שבהם שוכנו התושבים.

מסר מרכזי של כלפה ובורנשטיין לאנשי העוטף היה הצורך לשמור על אחדות הקהילות העקורות. כלפה הציע לתושבים לא לקלוט משפחות חדשות בשנתיים הראשונות לחזרתם ליישוביהם. "אתם צריכים לעסוק קודם כול בעצמכם, וגם אחר כך, הקליטה חייבת להיות מדורגת", הסביר. במסמך שכתבו אנשי גוש קטיף לאחרונה, הם המליצו לכל קהילה לתקצב בתקופת השיקום מזכיר יישוב, רכז קהילה ורכז נוער, ולהקצות תקציב משמעותי לפעילות קהילתית מגבשת ותומכת. המלצה נוספת, שכבר לא תזכה ליישום על ידי חלק מיישובי העוטף, היא לא לאכלס את הקהילות בבניינים רבי קומות, אלא להתעקש שגם פתרון המגורים הזמני יהיה בהתיישבות כפרית, כדי לאפשר כמה שניתן חיי קהילה דומים לאלו שהיו לפני המלחמה.

אנשי גוש קטיף הציעו לאנשי העוטף להימנע ממנטליות של נזקקות. לאחר השלב הראשוני של השלמת ציוד חסר, הם אמרו, כדאי להפסיק לקבל תרומות של ציוד ברמת הפרט. הרצון לתת הוא מבורך, אבל צריך להציב לכך גבולות, שכן התלות בתרומות עלולה להזיק לתהליך השיקום.

והיו עוד שתי הצעות כלליות להתנהלות. האחת, לאחד כוחות, תושבים מכל הרשויות, ולדבר בשם כל הנגב המערבי. "אל תאפשרו לפקידות לבצע 'הפרד ומשול', אמר ליאור כלפה. "יש חשיבות לאסטרטגיה שתגיע מהנגב המערבי על כלל יישוביו". העצה השנייה ניתנה גם היא מניסיון: תפעלו לכך שנושא הנגב המערבי יישאר משימה לאומית. קצב האירועים במדינה, אמרו להם, יכול להפוך אפילו את הסיפור הכואב שלכם לחדשות של אתמול.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.