כשטורקיה תקרא לעזרה
בעולם ההפוך שבו אנחנו חיים, בית הדין הבינלאומי שופט את ישראל על פשעי מלחמה, ולא את תוקפיה. בעולם המטורף שלנו, בעזה המוכה והנצורה החשמל זורם בשפע; מנוצל להמשך פעולות טרור, להישרדות האויב, ועל הדרך גם להפקת סרטוני התעללות בחטופים – סרטונים ערוכים היטב, מלווים באפקטים של סאונד ובאחלה גרפיקה. בעולם הכואב הזה, סוזן סרנדון ודומיה חומלים על תתי־האדם הקוראים להשמדת ישראל, והזדהות של שחקן כדורגל ישראלי עם חטופי שבעה באוקטובר מחוללת תנועה טקטונית מאיימת.
לפני 11 חודשים בלבד פיקד אלוף־משנה במיל' גולן ואך על משלחת החילוץ הישראלית בטורקיה, שהוכתה אז ברעידת אדמה קשה מהסוג הגיאולוגי. המשלחת הישראלית יצאה עוד באותו לילה, שעות ספורות לאחר האסון, ושברה שיא עולמי היסטורי בחילוץ לכודים על ידי גורם חיצוני: 19 איש ניצלו בזכותה, שבעה מתוכם ילדים. בנוסף טיפלו הישראלים בכ־470 פצועים ונפגעים, בהם כ־150 ילדים, וביצעו עשרה ניתוחים כירורגיים ואורתופדיים. בעקבות כל אלה הוזמן ואך לארמונו של הנשיא ארדואן, וזכה לתשואות רמות שעה ששליט טורקיה הודה לו עם יד (פיזית) על הלב והעניק לו מדליה. מפקד המשלחת התלבט אם לנסוע לטקס, שנקבע דווקא ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אבל בפיקוד העורף הבהירו לו שהמדליה לא נועדה לגולן ואך האיש אלא לגולן ואך נציג המדינה.
בפברואר 2023 הוא עוד זחל בין ההריסות באזור גזיאנטפ, באוקטובר הוא רץ עם חייליו בין חניון רעים לכפר־עזה ובארי. הוא שלף גופות מהאש, נקלע להיתקלות עם מחבלים, ובתוך זמן קצר הפך לדובר מוסמך מול דיפלומטים ועיתונאים בינלאומיים. ואך סיפר להם על המאורעות הקשים שחווה, והציג תמונות כמעט בלי לרחם על הצופים. "זה הזמן שבו העולם מת עלינו: בין 7 באוקטובר ל־28 באוקטובר, כשאנחנו מוכים וטבוחים אבל לא נלחמים בחזרה", הוא אומר השבוע. "ולמרות הכעס הגדול על טורקיה ועל העולם, אם מחר בבוקר תהיה שם רעידת אדמה והם יבקשו עזרה, אנחנו נגיע ראשונים. יודעת מה, לא בטוח שהם יצטרכו אפילו לבקש". למה בעצם? "כי להיות יהודי וציוני זו לא פריווילגיה של זכויות, אלא אחריות. גם כשאתה יודע שתקבל כתף קרה, שלא לומר עוינות – אתה שם. כמו הורה שיש לו אחריות כלפי הילדים שלו, בלי קשר לשאלה אם הם מכירי תודה או לא. אין יחידה שחווה ומבטאת את עומק האחריות של צבא ההגנה לישראל יותר מיחידת החילוץ".
יחידת החילוץ הישראלית, שנחשבת לאחת משלוש הטובות בעולם מסוגה, הגיעה גם לתוככי עזה. תחילה הם היו שם ככוח ייעוץ לחטיבות המתמרנות, ובהמשך ככוח שמסייע אקטיבית ללוחמים. "הבנו שיש לנו יכולות מדהימות לקדם את המבצעים. הרסנו מאות רבות של בתים שנמצאו בהם חומרי הסתה, פירים, תחמושת ומה לא. הכוחות שלי מעולים בסריקות, והם מצאו פירים וחקרו מנהרות בעזרת המיומנות שצברנו בשטח תת־קרקעי". אותם מהנדסים שלמדו והתאמנו איך מחלצים אנשים מבניין הרוס, ייעצו כעת ללוחמים איך לפרק מתחמי טרור בזה אחר זה. "במקום חרבותם לאיתים, מכתתים איתים לחרבות", מחייך ואך. "האו"ם אולי לא היה רואה בפעילות שלנו בעזה חלק מעקרונות יחידת החילוץ, אבל בעיניי זה בדיוק העומק של אהבת החיים. מצד אחד, היכולת לעזור גם לגרועים שבאנשים כי הם נמצאים בצרה; ומצד שני, מלחמה ברוע הזה. כי ברע צריך להילחם בכל הכוח, להשתמש בכל הכישרון שיש לנו. אלה שני הפנים של צה"ל".
בחדשות מדברים עדיין על פרשת שגיב יחזקאל, שחקן נבחרת ישראל בכדורגל ששיחק בקבוצת אנטליהספור בליגה הטורקית. בנתב"ג מתקיימת קבלת פנים ישראלית לכדורגלן שגורש מהמדינה כפוית הטובה, משום שכתב על זרועו "100 ימים" ו"7.10". איזה פרשן ספורט שוחר טוב העיר בחיוך שבוצע כאן גול עצמי, רק לא הסביר של מי.
לתגובות: orlygogo@gmail.com
