ביום שני השבוע, עם פתיחת שנת 2024, הוריד נגיד בנק ישראל את הריבית במשק ב־0.25%, לרמה של 4.5% – לראשונה מאז החל גל העלאות הריבית באפריל 2022. עם התמתנות האינפלציה והחשש מהיחלשות המשק על רקע המלחמה, הוחלט על שינוי מגמה. ההערכות הן כי השינוי יימשך בחודשים הבאים, וייתכן שיציב את הריבית לקראת סוף השנה מתחת ל־4%.
לרבבות נוטלי המשכנתאות, שחוו במהלך השנה וחצי האחרונות עלייה של כאלף שקלים בממוצע בהחזר החודשי, מדובר בנחמה מינורית. היא תתבטא בינתיים בהקלה של כ־60 שקלים בחודש, פחות או יותר, אבל מה שמפיח תקווה הוא המגמה. ככל שהריבית תמשיך לרדת, ההחזרים החודשיים, שרבים מהם נלקחו במסלול הפריים ומושפעים ישירות מהשינוי בריבית, ירדו גם הם. גם התמתנות האינפלציה מקילה את החזר המשכנתאות שנלקחו במסלולים צמודי המדד.
האופטימיות הזו איננה פוסחת על המשקיעים בשוק ההון. ביום שני, עם פרסום החלטת הנגיד, הבורסה בתל־אביב קפצה. שינוי מגמה בריבית מוביל בדרך כלל לשינוי מגמה בהעדפות המשקיעים. כשהריבית גבוהה והבורסה הישראלית מדשדשת, רבים מעדיפים את הפיקדונות הבנקאיים והקרנות הכספיות, שמניבים תשואה נאה תוך סיכון אפסי. לא פלא שהשנה נהרו אליהם משקיעים רבים, כשהם מנתבים לשם עשרות מיליארדי שקלים. לעומת זאת כשהריבית יורדת, המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות מניבות יותר בשוק ההון, באפיקים פחות סולידיים מהפיקדונות.
מחקר מעורר מחשבה מראה: העליות הגדולות קורות בלילה, מחוץ לשעות הפעילות. במילים אחרות, הכסף שלנו עובד בעיקר כשאנחנו ישנים
אז האם השווקים הולכים לעלות בשנת 2024? האמת היא שהשנה החולפת הוכיחה לנו עד כמה ההערכות הללו חסרות טעם. אם נחזור אל התחזיות שניתנו לשנת 2023 בארץ ובעולם, נראה שרוב מוחלט של האנליסטים והכלכלנים העריכו שניכנס לשנת מיתון כבד והאטה, שהאינפלציה תרד יותר לאט, ושהשווקים יעלו אך לא באופן דרמטי. מה קרה בפועל? האינפלציה נבלמה והחלה לרדת, העולם הצליח לדלג על המיתון, והבורסה האמריקנית שברה שיאים עם זינוק של 24% במדד S&P 500, וקפיצה של 43% במדד הנאסד"ק. גם הבורסה שלנו, למרות ניסיונות אנרכיסטיים לפגוע בכלכלת ישראל, סרבנות וקרע בעם, וכמובן מלחמה עם השפעות גדולות על המשק – המדדים סיימו את השנה בעלייה (אם כי מינורית).
מה בכל זאת אומרות הערכות האנליסטים על השנה הזו? לא נספק כאן בשום אופן המלצת השקעה כזו או אחרת, אך ניתן לומר שרוב האנליסטים, לפחות מתוך אלה שקראתי, מאמינים בפוטנציאל עליות השנה, בעיקר לאור מגמת הורדות הריבית הצפויה ב־2024. אבל על האופטימיות הזו, מעבר לאותה ספקנות בסיסית שאנו חייבים לאמץ נוכח התחזיות הקודמות שלא מומשו, חייבים להסתכל בצורה מפוכחת. דווקא בגלל העליות הגדולות בבורסה האמריקנית בשנה החולפת, הסיכון עולה ויש צורך להיזהר. גם אצלנו, בבורסה הישראלית, למרות פוטנציאל העליות, ממש לא חלפו הסיכונים.
בכלל, לפני שמעבירים פיקדונות להשקעות בבורסה, חשוב לזכור שסיכוי וסיכון שזורים זה בזה. כלל נוסף הוא פיזור הכסף באפיקים שונים, ומעל הכול חשוב להבין שהשקעה במניות לא נועדה לטווח קצר, אלא למי שיש להם אורך נשימה ויכולת להבין שתשואה פוטנציאלית באה לידי ביטוי לאורך זמן.
והנה נתון מעניין ומעורר מחשבה בהקשר הזה. בדיקה שערכה קבוצת ההשקעות Bespoke ופורסמה לאחרונה באתר Yahoo Finance, מעלה כי אם היינו רוכשים מדי יום בשלושים השנים האחרונות, בתחילת יום המסחר, את אחת הקרנות העוקבות אחרי מדד S&P 500, ומוכרים אותה בסוף אותו יום מסחר, היינו מניבים במצטבר תשואה של כ־12%. לעומת זאת, אם היינו קונים את אותה קרן מדי יום רגע לפני סגירת המסחר, ומוכרים אותה למחרת עם פתיחתו, היינו מניבים באותה תקופה תשואה מדהימה של כ־855% (ללא הפחתת עמלות מסחר וכו').
לנתון המדהים הזה יש גם הסבר הגיוני: רוב ההודעות הנוגעות ל־500 החברות הנסחרות במדד ה־S&P, החל מדו"חות כספיים ועד הודעה על מוצר חדש שיצא לשוק, מתפרסמות דווקא בשעות שבהן המסחר סגור. ובכל זאת, המחקר הזה מעורר הרבה מחשבה. אפשר להסתכל על זה כך: כשאנחנו ערים ומתכננים תוכניות, עושים אנליזות ומבצעים פעולות בשוק ההון, זה גם בדרך כלל זמן ה"נפילות" של ניירות הערך. העליות הגדולות קורות בלילה, מחוץ לשעות הפעילות. במילים אחרות, הכסף שלנו עובד בעיקר כאשר אנחנו ישנים.
