עד אתמול בערב תחושת החמיצות של הציבור הישראלי נבעה בעיקר מתסכול שנבע מחוסר היכולת לראות את הישגי המלחמה. שלושה חודשים אחרי הטבח בעוטף עזה, התחושה בציבור היא שצה"ל הפך לקבלן הריסות של הרצועה, מעל ומתחת לקרקע. תמונות ההרס אולי מרהיבות, אבל לא מקהות את ההשפלה של השבעה באוקטובר.
אתמול בערב הציבור קיבל את מה שכל כך היה חסר – ראשו של אחד ממנהיגי ארגון הטרור, ולא סתם אחד אלא מי שנחשב ל"אדריכל הטבח". הפיצוץ העז הלב בירות סימן דבר אחד ברור – מי שחוסל שם היה שווה את הפצצה. לא מדובר בעוד מ"פ גזרה או אחראי על נ"ט או שכונה בעזה, אלא באדריכל של טרור. מי שברח עד ביירות, מתוך הנחה שנסראללה ישמור עליו, ושהחצר האחורית של לבנון היא מקום בטוח, לא הבין שישראל של היום היא לא אותה ישראל של לפני ה-7 באוקטובר. מאז אתמול כל אחד ואחד ממנהיגי חמאס, לא משנה היכן הוא בעולם, יידע שהוא נמצא על הכוונת של ישראל – והיא תגיע גם אליו.
תקיפה בלב בירת לבנון וחיסול של אחד מבכירי חמאס, שהיה מקושר היטב גם לחיזבאללה ולאיראן, היא שליחת מסר למזרח התיכון כולו. מי שחיסל בשבוע שעבר בכיר איראני – רזא מוסאווי – על אדמת סוריה, ומי שחיסל אתמול בביירות בכיר בחמאס מבהיר היטב כי הוא מוכן למלחמה ולא חושש ממנה.
גם חסן נסראללה קיבל אתמול מסר בולט. הוא יודע היטב את המשמעות של תקיפה ישראלית בביירות – בירת לבנון והסמל הגדול של חיזבאללה. כשנסראללה מאיים – ישראל לוקחת את איומיו ברצינות, ואחרי שהוא איים במפורש כי מי שיחסל בכירים של חמאס באדמתו יביא למלחמה, מי שחיסל את סאלח אל-עארורי על אדמת לבנון הבין אותו היטב.
אל-עארורי הוא הראשון משורת ההנהגה של הטרור הפלסטיני ברצועה שחוסל במלחמה הזו, ולא האחרון. איסמעיל הנייה, כמו גם זיאד נחאלה מנהיג הג'יהאד האיסלאמי, סגניהם ועוזריהם – אל כולם ישראל תגיע במוקדם או במאוחר. וגם יומם של הטרוריסטים המתחבאים כמו עכברים במחילות רצועת עזה יגיע.
ומילה אחת לציבור הישראלי. נכון לעכשיו, מעט אמון במערכת לא יזיק. כולנו כועסים על מחדל ה-7 באוקטובר, רותחים מזעם על כך שצה"ל לא הצליח לקרוא את המציאות ולא מנע את הטבח הנורא ואת המלחמה הארורה. אבל זה הצבא שלנו וזו ההנהגה, וכרגע הם הטובים ביותר שיש כדי להשלים את המשימה.
