אז לטובת קוראינו שלא בדיוק עקבו, הנה תקציר התחקיר של ניו־יורק טיימס: מדינת ישראל ידעה לאורך שנים על מכונת הכספים של חמאס, אבל כשלה מלפעול. ב־2018 הגיע לידי קהילת המודיעין הישראלית מטמון מסמכים ענק, שחשף את היקף תיק ההשקעות של חמאס. התמונה שנגלתה הייתה מבהילה. על פי תיק המסמכים, הארגון החזיק בקרן השקעות ונכסים שהגיעה בשיאה לשווי של חצי מיליארד דולר. הפורטפוליו כלל השקעות בנדל"ן ומחצבים לצד פעילות פיננסית סופר־מתוחכמת, כולל מסחר במטבעות וירטואליים. בין הנכסים שנחשפו היו גורדי שחקים באמירויות, נדל"ן באלג'יריה, חוות חקלאיות בסודן, והיהלום שבכתר: חברת ענק להשקעות נדל"ן בטורקיה, הנסחרת בבורסה הטורקית.
לפתחה של ישראל עומדות החלטות קריטיות שדורשות בניית אסטרטגיה קוהרנטית. כיצד מדינת ישראל נערכת לטפל במיליארדים של כספי השיקום שצפויים להיכנס לרצועה?
הפוטנציאל המודיעיני היה לכאורה אדיר. מטמון המסמכים שרטט בעבור קהילת המודיעין מפת דרכים שתאפשר לחנוק את פעילותו הכלכלית של הארגון. המידע הונח על שולחנה של ממשלת ישראל והועבר גם לגופי הפעולה של הממשל האמריקני, האחראים למימוש הסנקציות נגד חמאס. אבל שום דבר דרמטי לא קרה. הרשויות לא הצליחו לממש את המידע המודיעיני שהונח תחת ידם, כדי לחנוק את הפעילות הפיננסית של חמאס. גם אם פה ושם היו הצלחות, הן היו מינוריות. והמיליונים שזרמו לעזה אפשרו לחמאס לבנות את תשתיתו הצבאית, ליצוק מיליוני טונות של בטון וברזל לתעשיית המנהרות, ולהניח את היסודות לטבח שבעה באוקטובר. כל זה לצד כספים נוספים שזרמו לקופתו, ובראשם מזוודות הכסף הקטארי.
נדגיש שוב: החידוש איננו בסיפורים על ממלכת הכספים של חמאס. זו ההתפכחות, מראה העיניים. תמונת מימוש הכספים שהושקעו בהתעצמותו הצבאית של חמאס, בדמות היקף המנהרות שהתגלו מאז תחילת התמרון הקרקעי. בראשן המנהרות האסטרטגיות, שאחת מהן נחשפה השבוע ויצרה נוק־אאוט תודעתי. לא רק תושבי העוטף, שבמשך שנים שמעו את הדהוד הקונגו שחפר במרחק מאות מטרים משער הקיבוץ. הפעם זה כלל הציבור, שלראשונה נחשף בצורה ישירה לקשר בין היקף הפעילות הפיננסית של חמאס לתוצאות המרות של מימושה.
אודי לוי, לשעבר ראש יחידת צלצל, האגף ללוחמה כלכלית במוסד, אמר לניו־יורק טיימס: "כולם מדברים על כשלי המודיעין ב־7 באוקטובר, אבל אף אחד לא מדבר על אי עצירת הכסף". לוי, היום איש עסקים וחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, טען כי התלווה ב־2015 למפגש בין ראש הממשלה לראש המוסד ותדרך את נתניהו על תיק חמאס. "דיברתי איתו על זה, אבל לא היה אכפת לו במיוחד", אמר לוי לטיימס. בריאיון השבוע אמר לוי כי נתניהו הקשיב אך לא הגיב.
תור הזהב של דגן
בכיר לשעבר במוסד שהכיר מקרוב את פעילותה של יחידת צלצל, אומר שהפגישה ההיא ב־2015 הייתה עדיין בתור הזהב של המלחמה הפיננסית בחמאס. "ראש המוסד היה אז מאיר דגן, והמלחמה בכלים פיננסיים הייתה בייבי שלו", מעיד הבכיר. "הוא האיש שבנה את תורת הלחימה הפיננסית במוסד, ובכוח אישיותו והכריזמה שלו נתן ליחידת צלצל את הכוח והאפקטיביות. תחת פיקודו של דגן, האגף ללוחמה כלכלית תפקד ברמה יוצאת דופן. לאודי לוי הייתה גישה ישירה לבוס. לא היה צורך בבירוקרטיות, היה תכלס".
ואכן, על פי ניו־יורק טיימס, כוח המשימה של צלצל אסף תחתיו אנשים מכלל תחומי המאבק בטרור – מרגלים, לוחמים, קציני משטרה, רואי חשבון ועורכי דין. בנוסף, לצוות הייתה גם יחידת לוחמה כלכלית שפעלה באופן חשאי על בסיס המודיעין שנאסף. אבל הכוח המניע היה כאמור ראש המוסד. ולדגן אכן היו רעיונות בלתי קונבנציונליים שהזניקו את פעילות היחידה, גם לכיוונים פחות צפויים. לפני שנים אחדות, כאשר ראיינתי במוסף זה את האוליגרך היהודי־אוקראיני איגור קולומויסקי, הוא ביקש למסור ד"ש חם לאודי לוי. בדיעבד, חשף אז קולומויסקי, דגן רתם גם את האוליגרכים היהודים למלחמה בחמאס ובאיראן. הוא הביא אותם לסיור בגלילות שהשאיר עליהם רושם עצום, וגם עשה איתם שבת או שתיים בקייב. לדגן היה אז רעיון: לפצות את קורבנות הטרור על ידי תפיסת מכליות נפט איראניות. וכאשר אחת כזו הגיעה לאוקראינה, למתקן זיקוק נפט שהיה אז בבעלותו של קולומויסקי, גויס האוליגרך היהודי למשימה על ידי דגן.
עם לכתו של דגן השתנו הרבה דברים, אומר הבכיר לשעבר. אם אחת הסיבות החשובות להצלחת צלצל בעידן דגן הייתה הכפיפות הישירה לראש המוסד, אחרי תקופתו דברים השתנו. "בעידן תמיר פרדו צלצל המשיכה לתפקד, אבל זה לא היה אותו הדבר", הוא אומר. וכשהסתיימה תקופת פרדו היו גם חילופי גברי ביחידה, ואת מקומו של אודי לוי תפס פול לנדס, עורך דין, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון וכספי טרור. אופייה של היחידה הלך והשתנה, ועם כניסתו של יוסי כהן לתפקיד השתנה הכול. ב־2016, אומר הבכיר, החליט כהן מסיבות רבות שהוא לא רוצה את צלצל אצלו. היו הרבה חיכוכים ותקלות בין אנשי הכספים לגורמי המוסד, ויוסי כהן החליט להעביר את צלצל למשרד הביטחון. כך נולד המט"ל, המטה ללוחמה כלכלית.
במבחן התוצאה, נכון להיום אין למדינת ישראל יחידת צלצל, אומר בכיר המוסד לשעבר. והגוף העיקרי במדינת ישראל שאמור לייצר אסטרטגיה פיננסית כוללת למלחמה במימון טרור, נשאב לעסוק בעיקר בנושאים טקטיים כמו צווי תפיסת כספים, עבודה מול משרדי חלפנות וקיזוז כספי טרור מול גופי אכיפה. אין היום למדינת ישראל גוף שמייצר אסטרטגיה כוללת למלחמה במימון טרור, למשל בהחלטה על העברת הכסף הקטארי לחמאס.
לפתחה של ישראל עומדות כרגע החלטות קריטיות שדורשות בניית אסטרטגיה קוהרנטית. מי מתחיל לגבש כבר עכשיו את מנגנון כניסת הכספים לעזה ביום שאחרי המלחמה? כיצד מדינת ישראל נערכת לטפל במיליארדים של כספי השיקום שצפויים כנראה להיכנס לעזה? כיצד מייצרים את המנגנון שימנע מהם לזלוג שוב לחמאס, ומי יקבע מהי האסטרטגיה לטיפול במערכת הפיננסית של חמאס? כשמסתכלים אחורה מבינים שבהיעדר אסטרטגיה כזו, קורים דברים לא טובים.
הרשת הטורקית
האמת היא שבשטח יש רמזים איך עובדת היום המערכת. בואו נחזור רגע לתיק המטמון, אוצר המסמכים שחשף את רשת ההשקעות של חמאס. לצד ההשקעות הרבות, מה שמסתמן כלב ליבה של המערכת הוא הפעילות הנדל"נית בטורקיה, והדמות המרכזית שעולה בהקשר הזה הוא הישאם קפישה. בתחקיר הניו־יורק טיימס מתואר קפישה כ"ירדני בעל זקנקן תיש, שאחת מהחברות שלו זכתה במכרז לסלילת כביש בסודן בחוזה של חצי מיליארד דולר". אך קפישה, התברר, הוא גם בעל המניות האמיתי שהסתתר מאחורי אנשים רבים שהחזיקו תחת שמם שורה ארוכה של חברות שעסקו בהעברות כספים לחמאס. אחד מהם, שנתפס עוד ב־2018 ונחקר במודיעין הסעודי, הגדיר את האדון קפישה כפעיל חמאס. כל זה לא עצר את האיש, שמאז עלה כפורח, במיוחד לאחר שהעביר את מרכז פעילותו לטורקיה. שם, בחסות בום הבנייה הענקי, סדרה ארוכה של הטבות מס וקשרים בצמרת השלטון, הקים את Trend GYO, קרן ענק לפיתוח נדל"ן, שעשתה רווחים יפים מאוד.
כמעט ארבע שנים חלפו עד שקפישה ושותפו הוגדרו בידי האמריקנים כמממני טרור. מה עלה מאז בגורלו של קפישה? בניגוד לתחקיר הניו־יורק טיימס, שמצייר תמונה שלפיה לא נעשה דבר, משהו דווקא כן קרה. בקיץ האחרון, אי־אז בסביבות יולי, מינה נשיא טורקיה את איברהים קאלין, יועצו לביטחון לאומי, לראש הביון הטורקי החדש. קאלין החליף את הקאן פידאן המיתולוגי, שעימו, על פי פרסומים שונים, היו לראש המוסד דדי ברנע קשרים טובים. פרט לכישוריו כיועץ מדיני, קאלין נודע עד אז בעיקר בכישורי הנגינה שלו בבגלמה, ובחיבור שירים נוגים בסגנון טורקי עממי.
אחד הדברים הראשונים שעשה קאלין עם מינויו היה להודיע על חשיפה ומעצר של רשת סוכני מוסד. היומון הטורקי "סבאח", בבעלותם של בני משפחת ארדואן, פרסם כתבת־ענק שכותרתה: "המודיעין הטורקי חשף רשת צללים של המוסד". העיתונאי החתום על הכתבה הוא עבדו רחמן סימסק, הנחשב מקורב למודיעין הטורקי. בפתיח הוא תיאר עבודה מאומצת של סוכנות הביון הטורקית, שלאחר חודשים ארוכים חשפה רשת של 56 סוכני מוסד שריגלו אחר מטרות בעלות עניין למוסד הישראלי, על אדמת טורקיה ומחוצה לה. עם הסוכנים שגויסו ונתפסו נמנו אזרחים טורקים וגם זרים דוברי ערבית, שאספו מידע על אנשים שישראל התעניינה בהם. הם עשו זאת באמצעות טכנולוגיות האזנה ומעקב פיזי ואלקטרוני מתוחכמות, הן ברשת האינטרנט הן באמצעות מעקב ג'י־פי־אס על מכוניותיהם. המטרות אף פותו להיכנס לאתרים מסוימים, שם הודבקו בווירוס שאִפשר בהמשך לעקוב אחרי פעילותם בטלפון וברשת.
על כל הפעילות הזו ניצח צעיר בן 24 בעל שם הודי, פריאנשי פאטל קולהרי, שפעל לכאורה מתל־אביב באמצעות חברה בשם "סייבר אינטליג'נס אינטרנשיונל פרייבט בע"מ". אחד היעדים העיקריים היה איש נדל"ן ממוצא ירדני־סורי שקיבל אזרחות טורקית, העונה לשם אסלן האשמט. בדיעבד התברר כי זהו שמו החדש של הישאם קפישה, אותו פעיל חמאס שרק אז החל לככב ברשימת הטרור של משרד האוצר האמריקני, ועל פי הטורקים היה מועמד לחיסול. כלומר, צלצל כיחידה כבר לא קיימת, אבל המציאות שונה מהכתבה בניו־יורק טיימס, שלפיה מאז 2018 לא קרה כלום עם תיק ההשקעות של חמאס. נעשתה פעילות טקטית אד־הוק, אך נראה שהייתה חסרה אסטרטגיה כוללת.
מה אומרים במט"ל
הגוף העיקרי הממונה היום על המלחמה במימון טרור הוא המט"ל, בראשותו של פול לנדס. ביקשתי השבוע ממשרד הביטחון להגדיר בכמה משפטים, בעקבות התחקיר בניו־יורק טיימס, מהי האסטרטגיה הכוללת של מט"ל למלחמה במימון טרור בארץ ובעולם. בתגובה קיבלתי את הטקסט הבא:
"המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון (מט"ל) הוקם בחודש מרץ 2018, בהתאם להחלטת הקבינט המדיני־ביטחוני, המגדירה את היעדים ותחומי העיסוק של המט"ל. הקמת המט"ל נועדה לרכז ולתאם את הפעילות הלאומית למאבק בתשתיות הפיננסיות של ארגוני הטרור, פעילי טרור וגורמים המעורבים במימון טרור. המט"ל פועל למימוש וביצוע סמכויות שר הביטחון, כפי שנקבעו בחוק המאבק בטרור, בנוגע להכרזות על ארגוני טרור ולתפיסה וחילוט של רכוש הקשור לטרור. המט"ל אף אחראי על גיבוש דו"ח שר הביטחון לפי 'החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח־2018'. ראש המט"ל ממונה על ידי שר הביטחון בהתייעצות עם ראש הממשלה, והוא פועל בכפיפות לשר הביטחון".
קראתי את הטקסט פעמיים. לא מוזכרות בו המילים גיבוש אסטרטגיה כוללת, ובדיעבד התברר שמדובר בהעתק מאתר האינטרנט של מט"ל. כשביקשתי הבהרות, התשובה שקיבלתי הייתה: "האסטרטגיה הכוללת למלחמה במימון טרור מסווגת".
