מנתונים שפרסם אגף התקציבים באוצר לפני כחצי שנה עולה כי בשנת 2021 שילמו משקי בית 2,100 שקל בממוצע לבנקים על עמלות ו־7,200 שקל על ריביות, ובסך הכול 9,300 שקל בשנה. נתונים אלו כוללים את כל סוגי העמלות והריביות, וסעיף הריביות מושפע כמובן מהריביות על המשכנתא. בהתחשב בכך שבשנתיים האחרונות הריבית נסקה מעלה, לא תהיה זו טעות לומר כי הסכום שמשק בית משלם על ריבית נסק בהתאם, והוא גבוה בהרבה מנתוני 2021.
לפני כמה חודשים, עם גיבוש הצעת חוק ההסדרים, הובאה לוועדת הכלכלה הצעה לשיפור מקיף במצבם של לקוחות הבנקים. ההצעה כללה שלל הוראות להגברת השקיפות בשוק הבנקאות, חיזוק כוח המיקוח של הצרכן מול הבנקים, הקלה בעמלות ועוד. בפועל נותרו מההצעה הזו פירורים בלבד, ומתברר שגם הם ייפרסו דק דק כדי שכוחו של הצרכן לא יתחזק חלילה אפילו במעט.
בעוד כשבועיים, עם תחילת שנת המס החדשה, אמורה הייתה להיכנס לתוקף הוראה חדשה המחייבת את הבנקים לשלוח ללקוחותיהם בכל חודש דיווח על העמלות שגבו מהם. הרעיון בשליחת ההודעה הוא הגברת השקיפות והמודעות. כשלקוח יקבל תזכורת על המחיר שהוא משלם למערכת הבנקאית, זה עשוי לדרבן אותו לפעול לשיפור המצב ולנסות להיטיב את התנאים.
הבעיה היא שממש לאחרונה פרסם משרד האוצר תזכיר חוק ולפיו תידחה ההוראה הזו בשלושה חודשים, כך שהבנקים יחלו לשלוח את ההודעות בחודש אפריל. חודשיים אחר כך, בתחילת יוני 2024, תצטרף להוראה הזו גם חובה נוספת על הבנקים – להציג ללקוחות בכל חודש את הריביות שהם משלמים. "כתוצאה מהמלחמה וגיוס המילואים הרחב נוצר מחסור בעובדים במערכת הבנקאית", נכתב בדברי ההסבר לתיקון. "כמו כן, הסיטה המערכת הבנקאית את משאביה לטיפול במקרים דחופים ובפרט של לקוחות שנפגעו מהמצב".
אין ספק שהדחייה הזו מאכזבת, במיוחד לאור הסירוס שגם כך עברו שלל ההצעות שנועדו להיטיב עם לקוחות הבנקים, והפריסה הארוכה שלהם. למרות ההסברים לדחייה, צריך לעשות הכול כדי שמהלכים לחיזוק ציבור הלקוחות והצרכנים לא ייפגעו על רקע המלחמה. הציבור נושא בנטל, וחשוב להקל עליו בכל החזיתות.
