אֲסִירֵי תִּקְוָה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

ראש מועצת קרית ארבע, אליהו ליבמן. | מסך מתוך שידור של מועצת גוש עציון

ראש מועצת קרית ארבע, אליהו ליבמן. | צילום: מסך מתוך שידור של מועצת גוש עציון

אֲסִירֵי תִּקְוָה

 

אסירי תקווה - צור ארליך |

 

כְּפִירִים שׁוֹאֲגִים בַּחוּצוֹת הַכְּסוּחוֹת

הכי מעניין

אֶלְיַק אֶלְיַק.

טוֹבְלִים כַּפָּתָם בַּסָּמִיךְ הַשּׁוֹתֵת מִלִּבָּם 

וְכוֹתְבִים בּוֹ אָדֹם עַל גַּב כֹּתֶל לָבָן:

אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ.

לֹא נוֹתִיר אוֹתְךָ בַּבּוֹר,

לֹא נִמְכֹּר אוֹתְךָ לְאוֹרְחָה

לֹא נְיַקֵּר אֶת הַתּוֹר 

וְלֹא נְתַמְחֵר אֶת תּוֹרְךָ 

בְּעֶשְׂרִים שְׂעִירִים חֲטוּפִים לְמָחָר

וּמָאתַיִם שְׁחוּטִים מָחֳרָתַיִם

וַאֲלָפִים עַתּוּדִים עֲזָאזֵל.

כְּפִירֵי יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה.

 

כְּפִירִים בְּעִיר פְּלֶשֶׁת כּוֹרְזִים שַׁאֲגַת מוּאַזִּין

אֶלְיַק אֶלְיַק 

הִנְנוּ אֵלֶיךָ,

אַתָּה בִּמְשִׁיכָה תִּפָּדֶה.

לֹא בְּסִמּוּא הָעֵינַיִם וְלֹא בְּכִסּוּי הַדָּם.

אֶלְיַק אֵיתָן אֲבִינָתָן יוֹתָם 

דָּנִיאֵל נֹעָה וּמֵאָה וְעוֹד שֶׁאִתָּם –

לֹא בִּמְחִיר אֲחֵיכֶם הָרוֹעִים בִּשְׁכֶם,

לֹא בְּאָסוֹן-שִׁבְעָתַיִם עָנָן לְרֹאשְׁכֶם.

אֶל בּוֹר אֲשֶׁר בּוֹ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים

לֹא יֻפְּלוּ הָרַבִּים.

לֹא בִּכְנִיעָה תִּפָּדוּ.

 

כְּפִירִים בְּפִירִים מְבַקְּשִׁים אֲחִיהֶם הַשָּׁדוּד

אֶלְיַק אֶלְיַק 

הֲתַכִּיר אֶת הַמֻּשְׂנָאִים הָאֵלֶּה

הַסּוֹפְגִים אִמְרֵי בֶּלַע,

הָעַזִּים הַדּוֹלְקִים אַחֲרֶיךָ, אַחֲרֵי חֲבֵרֶיךָ,

אֲבוֹתָם אִמֹּתָם אֲחֵיהֶם אַחְיוֹתָם 

שֶׁל אֶלְיָק אֵיתָן אֲבִינָתָן יוֹתָם,

הֲתַכִּירֵנוּ? אֲנַחְנוּ עֲרֻבָּתְךָ

בִּהְיוֹתְךָ 

בַּאֲרֻבָּה 

סוּמָא, 

וְלֹא נִמָּכֵר עֲבָדִים בִּמְזִמַּת פִּרְסוּמַאי; 

וְאַתָּה וְאַתֶּם עֲרֵבִים בַּעֲדֵנוּ.

לֹא סוֹחֲרִים יִמְשְׁכוּךָ. לֹא מְדָנִים.

וְלֹא תְּהִי בְּאַחֵינוּ יָדֵנוּ.

 

הַנֵּר

 

הנר - צור ארליך |

 

סָמוּךְ אֵצֶל הַפֶּתַח,

אֵצֶל רְשׁוּת הָרַבִּים

שֶׁהָיְתָה לִרְשׁוּת הָרוֹבִים,

שֶׁהָיְתָה לִרְשׁוּת עֲרָבִים,

עָמַד הַנֵּר. לְבַד. לָבֶטַח.

 

מֵאֲחוֹרָיו כְּצֹאן אָדָם. מַטְמוֹן.

וְאֶל פָּנָיו בְּקוֹל לֹא-פַּעֲמוֹן

נִתְּכוּ בַּנֶּחְבָּאִים מִן הֶהָמוֹן

רִמּוֹן וְרִמּוֹן, רִמּוֹן וְרִמּוֹן.

וְרִמּוֹן וְרִמּוֹן, וְרִמּוֹן וְרִמּוֹן.

 

וְהוּא הָיָה תּוֹפֵס אֶת הָרִמּוֹן הַנָּא,

וּמַשְׁלִיכוֹ בְּעוֹדוֹ חַי, 

מַשְׁלִיךְ חַיָּיו מִנֶּגֶד. 

אֶחָד אַחַר אֶחָד מָנָה

כִּקְנֵי נֵרוֹת הַחַג. אֶחָד... שִׁבְעָה... שְׁמוֹנָה.

מָנָה אַחַר מָנָה מָנַע הַנֶּגֶף.

 

וְכָךְ הָיָה מַחֲיֶה. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה.

אַחַת... שָׁלוֹשׁ... חָמֵשׁ... וְעַד שְׁמוֹנֶה.

וּבַשְּׁמִינִי כָּבָה הַנֵּר.

כָּבָה עָנֵר.