במיוחד בימים קשים אלה, חשוב לנו להזכיר לכולכם שימים אלה קשים, ולכן נאמר בכל מקום אפשרי שמה שאנחנו צופים בו נוצר במיוחד, אבל באמת במיוחד, לימים קשים אלה. זאת הגישה שעליה נסמכה הפקת "הכוכב הבא – מהדורה מיוחדת" ("הכוכב הבא לאירוויזיון", בימים רגילים שהם לא ימים קשים אלה). בשנה שעברה נבחרה נועה קירל לתחרות האירוויזיון בבחירה של ועדה פנימית. אחת הכוכבות המצליחות בישראל, אולי המצליחה ביותר, ניגשה למשימה במלוא הרצינות ויראת הכבוד לתפקיד הייצוגי והגיעה למקום השלישי המעולה. למרות הצלחה זו, שהובילה להבעת עניין מצד זמרים מוכרים נוספים לנסוע לאירוויזיון הבא, בכאן 11 החליטו לחזור לשתף פעולה עם קשת 12 והפקת הכוכב הבא ולחזור לפורמט הישן, ככל הנראה משיקולי תקציב. שיתוף הפעולה בין כאן לקשת משתלם לכולם. כאן מקבלים עזרה במימון המשלחת, וקשת מקבלים ערך מוסף לכוכב הבא, עם הזדמנות למכור פרסומות רבות.
כל זה נכון, כמובן, לימים שלפני ימים קשים אלה, שכבר חצי פסקה לא הזכרנו ולכן אין ברירה אלא לציין אותם שוב. בתקופות מלחמה קמפיינים פרסומיים נדחים והשידורים לא רווחיים, הקהל לא תמיד מעוניין ופרקים נדחים בהתאם להתפתחויות במלחמה, אך בקשת החליטו להמשיך עם התוכנית. שלושה שבועות אחרי טבח שבעה באוקטובר הודיעו בקשת על השידור הצפוי של העונה, על אף הביקורת הציבורית. מה שדחה את המהלך היה נפילתם של יותר מעשרה חיילים ביום אחד, בראשיתה של הכניסה הקרקעית. כעבור שלושה שבועות העונה "המיוחדת" עלתה לשידור, כשההפקה נחושה לשכנע אותנו שהכול נעשה בהתאם למצב.
הפרק הראשון נע בין מופע התרמה מרגש־לעיתים לסדנת בכי, כנראה עם הנחיה להזכיר את המצב כמה שאפשר. ההשתפכויות מצד פאנל השופטים (שישה במספר, לנוכח ההחלטה המוגזמת לצרף את עדן חסון) היו רוב הזמן מעייפות ומוגזמות, גם אם כנות ולפעמים אף מרגשות, ותודה לאמדורסקי על הבלחות מרעננות של ציניות מדי פעם. היה רגע נחמד שבו המוזיקה עצמה, על אף שהייתה בלדה מרגשת, עזרה לאסקפיזם. זה החזיק בדיוק לחמש שניות, עד שקרן פלס אמרה "השכחת ממני לרגע את כל מה שקורה בחוץ". תודה, קרן.
בשני הפרקים הבאים היה שיפור משמעותי, כשהפרק השלישי היה אפילו מהנה לצפייה, עם הרבה פחות אזכורים לדיכאון שמחכה לנו בחוץ. בעונה זו נכון לעכשיו כל המתמודדים מוכשרים ברמות שונות, גם אלה שלא עברו שלב, ואפילו זכינו לאריק סיני אחד. קיבלנו פרקים מהודקים עם מינימום הפסקות לפרסומות וחסויות, והתייחסויות רבות למטרת־העל שהיא ייצוג המדינה באירוויזיון. לצד זאת, העיסוק המוגבר בכך מבליט בעיה ותיקה: האירוויזיון דורש חילול שבת. הדבר הובהר לנו באופן חד־משמעי בידי תאגיד השידור האירופי בעבר, עם להקת שלווה, מה שלא מנע מהשופטים לומר למתמודדת דתייה "את תהיי אור גדול על במת האירוויזיון". עם כל האהבה לצפייה במתמודדים "משלנו", ולמרות הכישרונות הגדולים מהמגזר, בחירה זו תופסת מקום של מועמדים פוטנציאליים אחרים. מצד שני, מדובר בריאליטי המוזיקה היחיד במדינה כרגע, והנצפה ביותר גם בימי שגרה. החשיפה הזו, למעורבים בתוכנית ולקהל כאחד, היא הזדמנות שאי אפשר למנוע מאמנים שומרי שבת. ראוי שבהפקה ימצאו פתרון, למשל ליצור כמו בתוכנית דה וויס, "מסלולים", שאחד מהם נועד לאירוויזיון. כך ייווצר מקום לזמרים שלא מעוניינים להגיע לתחרות האירוויזיון ולזמרים כמו אלה שראינו בפרק השלישי, נהדרים אך לא בהכרח בוגרים מספיק או מתאימים לאירוויזיון או לתפקיד הייצוגי.
עליית התוכנית "דווקא בזמנים אלו" נותנת סוף־סוף את כובד הראש הראוי לתחרות שבסופה השתתפות באירוויזיון. כששאלו את חובי סטאר בעבר למה הגיע לכוכב הבא, הוא ענה מיד "זה קדם אירוויזיון, בייבי!". זו לא רק תחרות שירה, מקפצה לקריירה או חוויה, אלא ייצוג של המדינה בתחרות שבה "כולם אנטישמים" אבל אנחנו מעצמה שניצחה ארבע פעמים ומגיעה למקומות גבוהים פעמים רבות. זו תחרות המוזיקה הגדולה בעולם, וביחד ננצח.
