המציאות הכלכלית בעקבות המלחמה יצרה בעיה תזרימית קשה אצל עסקים רבים. בעקבות הפגיעה בהכנסות, חלק גדול מהם מתקשים לעמוד בהתחייבויות או לקדם מהלכים שדורשים מימון.
בין שלל ההקלות, הפיצויים וההטבות לעסקים שפורסמו בשבועות האחרונים, הודיע משרד האוצר בתחילת השבוע על הקמת קרן הלוואות בערבות מדינה שתעמיד אשראי למגוון של עסקים. הלוואות בערבות מדינה אינן דבר חדש, אך כעת החליטו באוצר להרחיב את האפשרויות ולהקל בתנאים מסוימים. כך למשל, עסקים קטנים ובינוניים יוכלו לקבל הלוואה של עד חצי מיליון שקל או 8% מהמכירות (הגבוה מביניהם), כאשר העסק יצטרך להעמיד ביטחונות בהיקף של עד 5% מההלוואה (לעומת ביטחונות של 15% בהלוואות בערבות מדינה רגילות).
לכאורה זהו מהלך מבורך. הבעיה היא שעם כל הכבוד להלוואה הזו, שניתנת באמצעות הבנקים וחלק מחברות האשראי החוץ בנקאיות, הריבית המוצעת בה ממש לא אטרקטיבית. מדובר בריבית פריים בתוספת 1.5%, כלומר 7.75%. אולי בהשוואה למחירי שוק בהלוואות הכלליות המוצעות לעסקים זו נחשבת ריבית טובה, אבל מעשית ממש לא מדובר באטרקציה. ריבית של כמעט 8% היא ריבית גבוהה.
יום אחרי הודעת האוצר, פרסמה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תוכנית משלה להקלת האשראי לעסקים קטנים וזעירים. התוכנית מיועדת לעסקים שפדיונם נפגע בשיעור של לפחות 25% באחד מהחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר, כתוצאה מהמלחמה.
במסגרת התוכנית, בנק ישראל יספק לבנקים הלוואות לתקופה של שנתיים, בריבית משתנה הנחשבת זולה במיוחד ביחס למחירי השוק. מדובר ב־1.5% פחות מהריבית המוניטרית, כלומר ריבית של 3.25%, נכון להיום. איך דואגים שההוזלה הזו תגולגל ללקוחות ומונעים מהבנקים לגזור עליה קופון? בנק ישראל הגביל את הריבית שהבנקים יוכלו לגבות, וקבע תנאי שלפיו ממוצע הריבית על ההלוואות לאותם עסקים קטנים וזעירים לא יעלה על ריבית פריים (6.25% כיום). אז אומנם זו עדיין לא ריבית נמוכה במיוחד, אך בהחלט מדובר בהצעה הרבה יותר אטרקטיבית. במסגרתה, עסקים קטנים וזעירים שזקוקים להלוואה, ושבשל מצבם קיים חשש שהסיכון שלהם יעלה להם בריבית גבוהה יותר – יוכלו ליהנות מהגנה על גובה הריבית.
עם כל הכבוד להלוואה של משרד האוצר, שניתנת באמצעות הבנקים וחברות האשראי, הריבית המוצעת בה ממש לא אטרקטיבית
ההצעות הללו מצטרפות להצעות נוספות שפרסמו הבנקים עצמם לעסקים, לתושבי העוטף ולמשרתי המילואים. חלקן אף הלוואות ללא ריבית (לתקופה מוגבלת). למי שזקוק לכך מומלץ לברר ולבחון את ההצעות השונות. בדיקה חפוזה שערכתי מול כמה מפונים ששהו במלונות ים המלח העלתה שלא כולם מודעים להטבה הזו, כמו גם להטבה הכוללת פטור מלא מתשלום המשכנתא (שאגב, אמור להינתן אוטומטית לזכאים).
בכל הקשור להלוואות חשוב רק לזכור, מעבר לבחינה מדוקדקת של הצורך בהלוואה ומכלול השיקולים, שאת הכסף צריך להחזיר. גם אם ישנה ערבות ממשלתית, זה לא אומר שלא יממשו כלים משפטיים מול החייב, במקרה שלא יעמוד בתנאים. בוודאי שערבות כזו לא תמנע רקורד שלילי (שיפגע בניסיונות לקחת הלוואות בעתיד) ממי שלא יחזיר את ההלוואה.
והנה עוד דבר שכדאי לשים לב אליו בהקשר הזה: הצעות האשראי של הגופים השונים משמשות לצערנו לא מעט נוכלים שמנצלים את ההזדמנות כדי להטעות את הציבור ולעשות כסף על חשבון אזרחים תמימים. אחת התופעות היא "הצעת עזרה" בתשלום למימוש שלל הזכויות וההטבות שהמדינה נותנת כעת, במיוחד לתושבי העוטף, המפונים ומשרתי המילואים. חשוב להדגיש שההטבות וההנחות הללו ניתנות ללא תשלום נוסף, ואין כל צורך ב"תיווך" לשם כך.
בנוסף, לאחרונה מתרבות פרסומות ברשתות המציעות הלוואה המתחזה להיות מטעם גוף רשמי, כגון משרד האוצר או בנק ישראל. מדובר בהלוואות יקרות במיוחד שאין להן שום קשר לגורם רשמי כלשהו. התופעה הזו מטרידה מאוד, ומשרד האוצר עצמו נדרש לסוגיה. "לאחרונה יש מי שמנצלים את המצב ומשתמשים בשמו של משרד האוצר לצורך פרסום מידע על הלוואות, פיצויים או הקלות מטעם משרד האוצר", נכתב בהודעה שפרסם השבוע המשרד. "אנו קוראים לציבור לגלות ערנות, לעקוב אחר פרסומי המשרד באתר הרשמי או בעמוד הפייסבוק הרשמי בלבד ולהגיש מסמכים ישירות באתרים הרשמיים של מדינת ישראל". כדאי להזהיר ולהיזהר.
