רְשׁוּת הַדִּבּוּר לֶחָבֵר זַמְבּוּר

רְשׁוּת הַדִּבּוּר לֶחָבֵר זַמְבּוּר

 

 

תִּמְשֹׁל הִיא אָמְרָה לוֹ, תִּמְשֹׁל.

עֲצִיצִים לֹא יָדְעוּ אִם לִבְכּוֹת אוֹ לִשְׁאֹל –

עַל מָה כְּבָר יִמְשֹׁל? הַמְּדִינָה? הַגִּנָּה?

אֲפִלּוּ עַל כָּל הֶעָצִיץ לֹא נָתְנָה.

 

תִּמְשֹׁל הִיא אָמְרָה לוֹ, לוֹעֶגֶת,

שׁוֹלַחַת מַבָּט לְעֵינָיו, עֵינֵי עֵגֶל,

שׁוֹלַחַת מַבָּט מַלְכוּת

לְעֵינָיו, עֵינֵי עֵגֶל שָׁחוּט:

אַתָּה כַּיָּדוּעַ יוֹשֵׁב עַל הַהֶגֶה

כְּבָר מ"וּ שְׁנוֹת לִכּוּד, הָאָדוֹן עֵינֵי עֵגֶל;

 

תִּמְשֹׁל, הִיא אָמְרָה לוֹ, אַתָּה עַל הָעֵץ,

הָעֵץ הַנָּדִיב שֶׁהֵקִים הַיּוֹעֵץ.

שָׁמַיִם נְסֹק, הַעֲמֵק עַד שְׁאוֹל,

צָרִיךְ רַק לִשְׁאֹל, לִסְפֹּג "לֹא", וְלִמְשֹׁל.

תִּמְשֹׁל, לָמָּה לֹא – צָחֲקָה לַבְּדִיחָה.

שַׁוֵּה יוֹעַצְךָ שֶׁתָּמִיד נֶגְדְּךָ.

 

תִּמְשֹׁל. מִי מַפְרִיעַ לְךָ? מִי מַקְשֶׁה?

עֲשֵׂה כָּל דָּבָר שֶׁבָּגָ"ץ מַרְשֶׁה.

הִנֵּה רַק עַכְשָׁו הֲצָצָה הוּא נָדַב:

רָאִיתָ מִי הוּא, כְּלוֹמַר מִי יְדִידָיו.

רוֹצֶה שֶׁיַּרְשֶׁה קְצָת יוֹתֵר? רַק חוֹקֵק,

וְהוּא יְאַשֵּׁר – הִיא עָצְרָה לְצַחְקֵק.

 

יֵשׁ מָה שֶׁמַּפְרִיעַ? פִּגְעֵי פֵּגָסוּס?

רוֹגְלִים אַחֲרֶיךָ גַּשָּׁשׁ אוֹ גָּ'אסוּס?

אִם יֵשׁ הַפְרָעָה חֲרִיגָה,

חֲקֹר אֶת הַחֲרִיקָה:

הָקֵם וַעֲדָה עַל מָלֵא, קְרִי עַל רֵיק,

שֶׁתַּחְקֹר אֶת הַכֹּל חוּץ מִמָּה שֶׁחוֹרֵק.

 

תִּמְשֹׁל, יָא חַבִּיבִּי. אַתָּה וָתִיק,

תָּפַרְנוּ לְךָ בִּמְיֻחָד תִּיק תִּיק תִּיק,

תְּפִירָה נַעֲלָה, עִלִּית, אוֹט קוֹטוּר,

תִּיק סָתוּר, תִּיק פָּתוּר, 

עִם עִטּוּר עַל עִטּוּר,

חֹר עַל חֹר, תַּךְ עַל תַּךְ, 

שֶׁנִּמְתָּח. 

וְנִמְתָּח.

 

תִּמְשֹׁל, הִיא חָזְרָה וְחָזְרָה עַל נִיב צַר.

וְאִם רַק תָּעֵז, תֻּכְרַז נִבְצָר.

רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת זֹאת? מוּטָב לְחַכּוֹת.

וְשׁוּב לֹא נוֹדַע אִם לִצְחֹק אוֹ לִבְכּוֹת.

 

תִּמְשֹׁל, צָחֲקָה לוֹ. אַתָּה הָאַחְרַאי.

תַּגִּיד בּוֹאוּ בּוֹאוּ. תַּגִּיד אַחֲרַי. 

מֻתָּר לְךָ – כְּלוּם. 

עַל רֹאשְׁךָ – אַחְרָיוּת.

לְמִי הַסַּמְכוּת? רַק לְאֶסְתֵּר חַיּוּת.

תִּמְשֹׁל, צָחֲקָה לוֹ, וְאִם רַק תִּמְשֹׁל

יָקוּם עַל הָאָרֶץ – כְּבָר קָם – הַנַּחְשׁוֹל.

יָקוּם, כִּי מֻתָּר לוֹ. כִּי הוּא כּוֹחַ טֶבַע.

אַתָּה הָאַחְרַאי – מִשִּׁבְעִים וָשֶׁבַע,

מִיּוֹם שֶׁתָּפַסְתָּ לְךָ מְלוּכָה,

אָשַׁמְתָּ בְּמָה שֶׁעוֹשִׂים לְךָ. 

הוּא יִפְרַע וְיִפְרֹם – וְאַתָּה, לֵךְ הַצִּדָּה,

עֲמֹד בַּפִּנָּה, הִתְבַּיֵּשׁ: מֶה עָשִׂיתָ!

 

תִּמְשֹׁל. מִצִּדִּי שֶׁתִּתְלֶה גַּם שִׁלּוּט.

לִי הַשִּׁלְטוֹן – אַךְ לְךָ מְשִׁילוּת.

תִּמְשֹׁל, מַצְחִיקוּל. תִּמְשֹׁל אָמֵן סֶלָה.

אֲנִי אֶעֱנֶה בִּתְקִיעַת ווּבוּזֵלָה,

וְשׁוּב אַעֲבִיר אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר

לֶחָבֵר זַמְבּוּר.