מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה לשר המשפטים, בו היא קובעת כי נאסר על הממשלה להסמיך את ועדת הבדיקה לנושא השימוש ברוגלות לעסוק בתיקים תלויים ועומדים, נוסח בנחרצות וחריפות רבה. היועצת לא הסתפקה באמירה הכללית על הבעיה בעיסוק בתיקים תלויים ועומדים (מה לעשות שבקצב פעולת מערכות אכיפת החוק בישראל חלק ניכר מהתיקים בהן נעשה שימוש ברוגלות עדיין תלויים ועומדים? לא נבדוק את הנושא עד שממילא הטכנולוגיה הנוכחית תתיישן?). היא הוסיפה ומיקדה את טענותיה בתיק מאוד ספציפי, תיק נתניהו, וטענה כי ראש הממשלה נמצא בהקשר זה בניגוד עניינים. היא הגדילה לטעון שעצם ביצוע הבדיקה בנוגע לתיקים תלויים ועומדים מהווה "שיבוש הליכי משפט", לא פחות. כביכול ועדה שבראשה שופט מחוזי בדימוס חשודה שתבצע עבירות פליליות.
העובדה שהיועצת חשפה מה מטריד אותה, תיק נתניהו, מאפשר לנו לנסות ולנתח ממה היא באמת חוששת. ישנן 4 אפשרויות תיאורטיות:
- לא נעשה שימוש בעל משמעות ברוגלות בתיקי נתניהו (זה כמובן לא המצב, מאחר שכידוע הפרקליטות כבר הודתה שנעשה שימוש מסוים ברוגלה בטלפון של שלמה פילבר, אבל נותיר את האפשרות לצורך הדיון)
- נעשה שימוש ברוגלה, אבל אף אחת מהראיות הממשיות בתיק לא הושגה באמצעות השימוש ברוגלות
- נעשה שימוש משמעותי ברוגלות אבל הוא חוקי
- נעשה שימוש לא חוקי, ובעזרתו הושגו ראיות משמעותיות בתיק
ובכן, אם יתברר שאחת מהתשובות 1-3 היא הנכונה – אז אין שום בעיה. משפט נתניהו ימשך כרגיל וכולנו לפחות נדע שלא נעשה פה שימוש באמצעים לא חוקיים להדחת ראש ממשלה. במקרה כזה תיק נתניהו ממילא לא יעלה ולא יוריד לבדיקת הפרשה הבעייתית כולה (ולאופן שבו צוות מררי ניסה, בשוגג או בזדון, לטייח אותה)
לעומת זאת, אם אופציה 4 תתברר כנכונה, האם לדעת היועמ"שית לגיטימי לטייח את העובדה שראיות במשפט דרמטי כזה הושגו באופן לא חוקי? האם בעצם כל מטרת המכתב של היועצת היא לטייח מעשים לא חוקיים שנעשו בתיקי נתניהו? שהרי אם זו לא הנקודה, אז מה אכפת לפרקליטות וליועצת ששיטות החקירה ייבדקו? ממה בדיוק היא חוששת?
למרבה הצער המכתב של היועצת מעלה את התהיה הזו במלוא העוצמה, ומחדד את השאלה מי באמת נמצא פה בניגוד עניינים? ראש הממשלה באופן אישי, או היועצת המשפטית לממשלה באופן מוסדי, כאשר היא מנסה למנוע מהממשלה לבדוק מחדל לכאורה שהתבצע תחת אחריותה.
