אביחי סויסה

מנכ"ל השומר יו"ש

רועי הצאן ביהודה ושומרון הם חלוצים – לא פושעים

האשמות באלימות מכוונת נגד פלסטינים מתעלמות מרוב העשייה הברוכה של החקלאים ורועי הצאן, המשלמים מחיר גדול על אורח החיים שבחרו בו

בתקופה האחרונה, וביתר שאת בעקבות אירועי סוף השבוע האחרון, נשמעות האשמות חריפות נגד החוות החקלאיות ביהודה ושומרון, המתארות אותן ככאלה שכל מטרת קיומן היא הפעלת אלימות נגד פלסטינים בכפרים הסמוכים. כמי שבקי במתרחש בשטח ועוסק בכך מדי יום ביומו, אבקש להתייחס להאשמות אלו ולשפוך אור על המטרה האמיתית של החוות החקלאיות הללו.מטרות היסוד של החוות החקלאיות נטועות עמוק בציונות ובקידום החקלאות במדינת ישראל, תוך שמירה על החוק. השמירה על שטחי המולדת של העם היהודי היא ליבת קיומן והפעלתן.החקלאים ביהודה ושומרון מתמסרים לשימור ועיבוד האדמה, מוּנעים מחיבור עמוק למשמעות ההיסטורית והתרבותית של האזור. מאמציהם נובעים מהשאיפה לשמור על שטחים שהם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל.

אלימות מכוונת כלפי פלסטינים נוגדת את עקרונותיהם וערכיהם של רוב חקלאי החוות ביהודה ושומרון

המאבק על רעיית הצאן והעבודה החקלאית בארץ ישראל הולך אלפי שנים לאחור. ארץ ישראל, על פני השטח המגוונים שלה, מעמקים עבותים ועד הרים טרשיים, סיפקה שטחי מרעה בשפע לכבשים. לרועים היה תפקיד מכריע בכלכלה, בחקלאות ובמרקם החברתי של האזור.

המקורות היהודיים מכילים התייחסויות רבות לרועים ולעדריהם. משה ודוד, שני המנהיגים המקראיים החשובים ביותר, החלו את דרכם כרועים הנוהגים בחמלה וברוך עם צאנם. דמותו של הרועה המטפל בכבשיו הפכה לסמל.

רועה צאן ביהודה ושומרון. צילום: מרים צחי

לאורך ההיסטוריה הושפע המאבק על דמות הרועה בארץ ישראל מגורמים שונים, ובהם סכסוכי בעלות על קרקע, שינויים פוליטיים ומודרניזציה. מכיוון שהאזור עבר בין שליטים ואימפריות שונות, הזכויות למרעה ולגישה לשטחי מרעה היו לעיתים קרובות נתונות במחלוקת. הביקוש לאדמות הפוריות הוביל לעימותים בין קהילות שונות. הקמת מדינת ישראל הביאה עימה  אתגרים חדשים. לאחר מלחמת ששת הימים חזרה רעיית הצאן העברית גם לשטחיים ההיסטוריים של ארץ ישראל, ועימה אתגרים מורכבים אף יותר.

ההאשמות באלימות מכוונת כלפי פלסטינים, נוגדות את העקרונות והערכים שבהם מחזיקים רוב החקלאים בחוות אלו. רובם מתמקדים בעשייה החקלאית, ומבקשים למצות את הפוטנציאל הטמון בקרקע, לתרום לחקלאות הישראלית תוך שמירה על שטחי ארץ ישראל.

המשקים החקלאיים פועלים רובם ככולם בגבולות החוק. החוק הישראלי מספק קווים מנחים לשימוש בקרקע ולעיבודה תוך עמידה בסטנדרטים משפטיים, גם ביהודה ושומרון, תוך הערמת קשיים נוספים שהפכו לשגרה מתישה באזורים אלו. הרוב המוחלט, כאמור, של אנשי החוות משתדלים לשמור על חוקים אלו ומשלמים מחיר כבד כאשר הם חורגים מכך. גם החקלאים היהודים עצמם נפגעים מהתנהלות של מערב פרוע בין יהודים לערבים ובין יהודים ליהודים.

חשוב להבין את המציאות המורכבת שאיתה מתמודדים חקלאים ורועים ביהודה ושומרון. הם חיים באזור של מתיחות וסכסוך ממושכים, ונתונים להתקפות ואיומים תכופים מצד פלסטינים ואנרכיסטים. מעשי תוקפנות אלו מערערים את יכולתם לבצע את עבודתם בשלווה ולשמור על פרנסתם.

בכל חברה, הזכות להגנה עצמית היא יסודית. כאשר הם עומדים בפני סכנה או תקיפה קרובה, יש לאנשים הזכות להגן על עצמם, על משפחותיהם ועל רכושם. התקרית האחרונה של רועה הצאן שירה בפלסטיני חייבת להיבחן, אבל חשוב שלא לקפוץ למסקנות מבלי להתחשב בנסיבות שהובילו לאירוע זה.

האשמות באלימות מכוונת נגד פלסטינים מתעלמות מרוב העשייה הברוכה של החקלאים ורועי הצאן, המשלמים מחיר גדול על אורח החיים שבחרו בו.

בשורה התחתונה חשוב וחובה לזכור כי המראה של רועים המובילים את עדריהם דרך הגבעות והעמקים הוא תזכורת לקשר ההיסטורי רב השנים בין עם ישראל לארצו.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.