מאז הוקמה לשכת עורכי הדין, לפני מעט יותר מ-60 שנה, מעולם לא הייתה מערכת בחירות משמעותית וסוערת כל כך למוסדותיה כמו הנוכחית. רבבות עורכי דין, מכל הקבוצות והמגזרים, צובאים מאז שעות הבוקר על הקלפיות בכל רחבי הארץ, בשאיפה להצביע ולהשפיע על הרכב הגוף החשוב ביותר בלשכה – המועצה הארצית.
בבחירות ללשכה משלשלים מרבית עורכי הדין 4 פתקים, שכולם בעלי השפעה על הרכבה של המועצה. בפתק הראשון מצביעים לראש הלשכה, בפתק השני לרשימה למועצה הארצית, בפתק השלישי בוחרים את יו"ר ועד המחוז (מלבד במחוזות צפון ודרום, שם הוגשה מועמדות אחת בלבד והמועמד הוכרז כמנצח), וברביעי רשימה לוועד המחוז (מלבד במחוז צפון, בו הוגשה רשימה אחת בלבד שהוכרזה כמנצחת).
כל אחד מארבעת הפתקים משפיע במידה זו או אחרת על הרכב המועצה הארצית, המונה 44 חברים. 28 מהם נבחרים בבחירות למועצה הארצית, מבין הרשימות שהוגשו (18 רשימות). כל אחת מהרשימות למועצה הארצית מקבלת מספר מושבים באופן יחסי למספר הקולות שקיבלה. 12 חברים נוספים במועצה מייצגים את המחוזות. יושבי ראש ועדי המחוזות מכהנים כולם במועצה, ובנוסף בוחר ועד כל מחוז נציג נוסף למועצה. ארבעת החברים האחרונים, המכהנים במועצה, יושבים שם מתוקף תפקידם והם: ראש הלשכה, מנכ"ל משרד המשפטים, פרקליט המדינה והפרקליט הצבאי הראשי.
ההתמודדות הסוערת והיצרית ביותר היא על תפקיד ראש הלשכה, אולם הגוף החשוב באמת הוא המועצה הארצית, השולט במינויים ובתפקידים. לראש הלשכה יש השפעה על המועצה, אך בסופו של דבר הגוף שבידיו נמצאת בחירת נציגי הלשכה לוועדות המינויים, ובראשן הוועדה לבחירת שופטים, הוא המועצה שבה ליו"ר יש קול אחד בלבד.
הכוח הזה, של בחירת נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, הוא לא פחות מדרמטי, ודאי במציאות הנוכחית. למעשה, אם תיבחר מועצה ארצית בעלת נטייה ימנית, שתבחר שני נציגי ימין מובהקים לוועדה לבחירת שופטים, תהיה למהלך השפעה דרמטית על מערכת המשפט כולה, גם בלי שינוי שיטת בחירת השופטים בחקיקה.
כידוע, בוועדה לבחירת שופטים ישנם 9 חברים: נשיא ביהמ"ש העליון ושני חברים נוספים, שנים שרים, שני חברי כנסת, ושני נציגי הוועדה לבחירת שופטים. לקואליציה ישנם במצב הנוכחי 3 נציגים בוועדה (לאחר בחירת ח"כ אלהרר בשבוע שעבר): שני השרים וחבר כנסת אחד שטרם נבחר. יחד עם שני נציגי הלשכה, זהו רוב. הרוב הזה אמנם לא מספיק לצורך מינוי שופטים לבית המשפט העליון (לכך דרוש רוב של לפחות שבעה חברי ועדה), אולם הוא בהחלט מספיק כדי למנות נשיא לעליון. אם הרוב הזה ימנה, אפילו מקרב שופטי בית המשפט העליון בהווה, נשיא שרואה עין בעין עם הקואליציה לפחות חלק משמעותי מהסוגיות, כל התמונה בתוך הוועדה עשויה להשתנות. הסיטואציה שבה השופטים והימין בעמדות לעומתיות עשויה להשתנות, ולאפשר בחירת שופטים בעלי עמדות ימין-שמרניות גם בהרכב הנוכחי של הוועדה. מהפכה ללא מהפכה. מנגד, אם ייבחרו שני נציגים שלפחות אחד מהם איננו מחוגי הימין המובהק, הנשיא הבא יהיה השופט יצחק עמית – והמצב במערכת המשפט יישאר ככל הנראה כשהיה.
כל זה תלוי בעורכי הדין. מעט למעלה מ-77 אלף בני אדם שיכריעו היום את גורלה של מערכת המשפט. בידיהם, כלשון המאזניים, המפתח לבחירת נשיא בית המשפט העליון הבא, וממילא לדמותה של מערכת המשפט הישראלית בשנים הבאות. אז אם אתם עורכי דין, ימניים, שמצב מערכת המשפט חשוב לכם, אל תעמדו מנגד. חושו להצביע למרות הטורח והקושי הרב, כי זהו רגע האמת. לא יהיה מועד ב'.
