בכל קיץ זה קורה שוב: מישהו משתף בפייסבוק את סרטון הפתיחה של הסדרה איים אבודים, וזוכה לאלפי תגובות של געגוע, נוסטלגיה והתרפקות על העבר.
ההתרפקות הזאת נכונה למי שהיו כאן ילדים בשנות השמונים, אבל קיימת גם במעגלים של הדורות הצעירים יותר. שם מתגעגעים למרקו, למומינאמא ולסנופקין, ואפילו נעימת פתיחה של שאלתיאל קוואק יכולה לעורר התרגשות. הטלוויזיה החינוכית היא פס הקול של החיים שלנו, והיא עומדת להיסגר בעוד חודש, מתוקף סעיף 120 בחוק השידור הציבורי.
נוסטלגיה לבדה אינה סיבה מספקת לא לסגור ערוץ טלוויזיה. אבל הנוסטלגיה היא לא כל הסיפור. הטלוויזיה החינוכית מספקת תוכן למופת גם היום. במשפחות שבוחרות לא לרכוש חבילות ערוצים נוספות אלא לצפות רק בערוצי עידן פלוס, הערוץ היחיד הרלוונטי לילדים הוא החינוכית.
מנתונים שיש בידי הערוץ, גם בקרב משפחות שמחוברות לחבילות ערוצים יש ביקוש לחינוכית. כי בעוד הערוצים המסחריים דוהרים קדימה ומתחרים ביניהם על פחות תוכן ויותר פרובוקציה, הטלוויזיה החינוכית נשארה קצת מאחור, במובן הטוב. היא מביאה איכות באמצעות תוכניות עמוקות ואיטיות יותר, שמשאירות משהו למי שצופה בהן.
כשאני נכנסת הביתה והטלוויזיה פתוחה, רק מנימת הקול והקצב אני יכולה לנחש אם מדובר בחינוכית או בערוץ אחר. הבן שלי בן ה־13 צופה באופן קבוע בחינוכית. כשסיפרתי לו שבקרוב היא תיסגר הוא אמר שלא יהיה לו במה לצפות.
מה הוא רואה בחינוכית? הוא אוהב את "גלילאו", תוכנית מדע המציגה תופעות מוזרות, וגם את "מרתה מדברת" העוסקת בכלבה ובהרפתקאותיה עם בעליה, וגם את "החפרנים", שהיא תוכנית מדע קומית.
ח"כ יוסי יונה מהמחנה הציוני הניח באוקטובר 2017 הצעת חוק למניעת סגירת החינוכית. "אם הדבר אינו מקולקל אין צורך לתקנו", הוא ציטט אמרה ישנה. על ההצעה של יונה חתמו 37 חברי כנסת. ח"כ יונה וח"כ מרב מיכאלי זימנו בפברואר 2018 דיון בכנסת בעניין, בהשתתפות אוזה ונולי, כוכבות "פרפר נחמד". לפי נתונים שנמסרו בדיון, עלות המשך הפעלת החינוכית אינה עולה על עלות העברתה לתאגיד.
מנכ"לית החינוכית אמרה אז: "החינוכית היא אלטרנטיבה לשידור המסחרי, נטולת פרסומות ותוכן שיווקי, ומקדמת יצירה ישראלית מקורית ושיח חברתי, תרבותי, מכבד ופלורליסטי של כל רובדי החברה בישראל, לרבות פריפריה ואוכלוסיות ייחודיות. החינוכית מצליחה להמציא את עצמה בכל פעם מחדש ומובילה את החדשנות בתחום תוכניות האיכות. גם בתחום הדיגיטל החינוכית היא ראש חץ, והפכה לשם דבר ברשתות החברתיות. התכנים המוצעים בפלטפורמות הדיגיטל זכו ביותר מ־250 מיליון צפיות".
במקביל להצעה של יונה הניח גם ח"כ אורן חזן הצעת חוק, בתמיכה של 40 חברי כנסת, לביטול סעיף 120 בחוק התאגיד. במארס 2018 הניח גם ח"כ מיקי זוהר הצעה משלו, הכוללת גם הצעה לקיצוץ מדורג בתקציב של החינוכית. הצעות החוק לא הגיעו לדיון בוועדת השרים לחקיקה.
החינוכית אמורה לפעול במתכונת מחודשת מתוך התאגיד. ח"כ יונה אמר לי שהוא חושש שהניסיונות למנוע את סגירתה יעלו בתוהו. הכנסת תכף תיכנס לפגרה, והחינוכית אמורה להיסגר ב־14 באוגוסט. "באוצר חושבים שטוב להפעיל את החינוכית במתכונת החדשה, שיועסקו בה פחות עובדים קבועים ותירכשנה תוכניות ממקורות חיצוניים", אומר יונה. "בדרגים הפוליטיים חוששים שתיקון לסעיף 120 יצור תקדים לתיקונים נוספים".
משהו כאן לא ברור. אם ההצעות האלו זוכות לתמיכה רחבה של חברי כנסת, אם אכפת להם, אם הם לא מעוניינים שהחינוכית תיסגר, לא ברור למה הכול מתמסמס בדרך למניעת הסגירה. לא ברור למה לוותר על הפקות מקור חינוכיות לטובת רכישה של תוכניות ממקורות חיצוניים.
לא ברור למה סוגרים את שמורת הטבע הזאת. בעידן הזה נדמה שכולנו נמצאים מתחת למערוך מתגלגל שמשטח אותנו, את הילדים שלנו, מדקק את החשיבה ואת היצירתיות ואת הרצון להעמיק במשהו. החינוכית היא אנטי־מערוך, שחשוב לשמר.
