פרופ' רון שפירא הוא משפטן מוערך, נשיא המרכז האקדמי פרס ובעבר דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן. את הקריירה בתחום המשפט החל עוד בתקופת השירות הצבאי, ובהמשך שימש בתפקידי הוראה ומחקר באוניברסיטאות תל־אביב ובר־אילן, לצד עבודה כעורך דין מצליח במגזר הפרטי. שפירא נחשב לשם בולט בתחום כבר שנים, ומעולם לא דבק רבב בתדמיתו המקצועית. כל אלה לא עמדו לזכותו לאחר שבמערכת הארץ גילו, כמה נורא, שהוא סבור כי נדרשים תיקונים מסוימים במערכת המשפט – ושאבוי, הוא עומד להתמנות ליו"ר ועדת המקצוע לענייני אזרחות במשרד החינוך. "בראש הוועדה ללימודי אזרחות יעמוד שמרן שתומך בשינוי שיטת בחירת השופטים", זעקה הכותרת.
ועדות מקצוע פועלות במשרד החינוך בכל התחומים, אבל איש לא שמע מעולם על יו"ר ועדת המקצוע בתנ"ך, וגם את שמו של יו"ר ועדת המקצוע בהיסטוריה, פרופ' שמחה גולדין, איש לא היה מכיר אלמלא התפרסם בנסיבות טרגיות שאינן קשורות לתפקידו. אולם מאז ראשית העשור הקודם, ועדת המקצוע באזרחות מושכת אליה תשומת לב תקשורתית רבה. הרגישות הגבוהה של השאלות שלימודי האזרחות עוסקים בהן, ושאיפתם של שרי חינוך מהימין לאזן את תוכנית הלימודים בתחום, עוררה סביב הוועדה הזו סערה אחר סערה.
בעקבות המינוי זכה השבוע גם שפירא לחטוף מקיתון השופכין שאנשי הארץ שפכו בעבר על קודמיו בתפקיד, פרופ' אשר כהן וד"ר אסף מלאך. כדי לבסס את שערורייתיות המינוי הוזכרה העובדה שפרופ' שפירא הוא חבר הוועדה המייעצת של הפורום הישראלי למשפט וחירות, הפועל להכשרת משפטנים שמרנים והוגדר לפיכך בעיתון כ"גוף ימין". העובדה ששמו עלה לאחרונה כאחד המועמדים האפשריים למינוי לבית המשפט העליון מטעם המחנה השמרני, נזקפה אף היא לחובתו.
לשם השלמת המתקפה הובאו ציטוטים ממאמר שכתב בגלובס, ובו הביע התנגדות לחסימות הכבישים בידי המוחים נגד "ההפיכה המשטרית" כהגדרתם, ודברים שאמר בריאיון לאתר ערוץ 7 בדבר הצורך לשנות את שיטת בחירת השופטים. הכתבת לא פסחה גם על העובדה שרעייתו של שפירא, עו"ד ד"ר קרן שפירא־אטינגר, הייתה חברה למשך זמן מה בצוות ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
זהו מסע השחרה והכתמה בעל מטרה ברורה: להרתיע כל אקדמאי ואיש מקצוע בעל שם בתחומו מפני שיתוף פעולה עם ממשלת נתניהו, ודאי בנושא רגיש כמו לימודי האזרחות. גם אם פרופ' שפירא עצמו לא מתרגש, המסר יחלחל היטב לעמיתיו. שיטות של מאפיה, כבר אמרנו?
