קרוב לשבוע שעוצמה יהודית מחרימה את חברותם בקואליציה, שריה לא מגיעים לישיבת הממשלה ולוועדת השרים לענייני חקיקה ויו"ר המפלגה לא השתתף בישיבת ראשי הקואליציה. חברי הכנסת לא מתייצבים בכנסת, מבטלים דיונים בוועדות בראשותם, נעדרים מהמליאה ומעמידים בקושי את הרוב הדרוש להצבעות.
המהלך החל כאשר חבר הכנסת אלמוג כהן הודיע ביום שלישי שעבר בשעה 9:42 על החלטתו לפתוח לשכה בעיר שדרות וכתב כי "החלטתי שלא אגיע היום לכנסת להצבעות (ואף אמשוך את הצעת החוק שלי שאמורה לעלות היום להצבעה במליאה), אלא אשהה לצד תושבי הדרום".
בהמשך כתב כי הוא "מברך את חבריי לסיעת 'עוצמה יהודית' ואת היו"ר השר איתמר בן גביר על ההחלטה להצטרף אליי ללשכה בעיר שדרות. תושבי הדרום אינם הפקר". למחרת, ביום רביעי, נכתב מטעם המפלגה כי "בעקבות התגובה הרפה בעזה הלילה, סיעת עוצמה יהודית החליטה לא להגיע להצבעות בכנסת היום, ותקיים ישיבת סיעה מיוחדת בעיר שדרות".
את המהלך, אותו התחיל חבר הכנסת אלמוג כהן מגבים גם יתר חברי הכנסת של המפלגה. הם מתייצבים לצידו של היו"ר במאבק שלו מול ראש הממשלה נתניהו עד לקבלת החלטות, שיתיישבו בדעתם כצעדים נכונים להגברת הביטחון, בהתאם לדרישתם הצודקת.
מאז חברי הכנסת של המפלגה מתראיינים מעל כל במה, תוקפים את המדיניות הביטחונית של ראש הממשלה ושר הביטחון, מספרים על הצעדים שלטענתם צריך לנקוט, ובעיקר מחזקים את יו"ר המפלגה מול הלחצים של הליכוד ולמורת רוחם של שותפיהם בקואליציה.
בן גביר לא נגרר אחר חברי הכנסת של מפלגתו, הוא זה שמוביל את הטון ומכיר את מתיחת החבל האפשרית מול נתניהו. אלא שלנוכח הטענות של אנשיו בסיעה כלפי הממשלה בה הוא חבר, וברקע הגיבוי שהוא מביא – אין לו כל אפשרות או רצון לנקוט בדרך אחרת.
אך האם ח"כ צבי סוכות ממפלגת הציונות הדתית לא מחזיק בדעות דומות במידה רבה לאלו של ח"כ לימור סון הר מלך השכנה מהיישוב הסמוך? האם בצלאל סמוטריץ' לא מחזיק בתפיסה ביטחונית קרובה לזו של איתמר בן גביר ושותף לדרישותיו? בוודאי שכן. אך המדיניות היא אחרת: לפעול מתוך הממשלה, לנהל שיחות 3 פעמים ביום עם נתניהו ולנסות להשפיע עליהם – ולא באמצעות איומים על התפטרות.
