56 כבשים נגנבו ממושב פורת; שני טרקטורים נעלמו בלילה מקיבוץ בית־הערבה; חמישה טון אבוקדו הועמסו על טנדרים ונגנבו מקיבוץ מעיין־צבי; ארבע פרות נגנבו מעין־השופט; 200 עיזים ממושב עידן הועמסו על משאית ונלקחו; ארון חשמל וציוד השקיה נשרפו בבית־זרע, יחד עם מצבורי חציר ענקיים; ארבעה קומביינים חקלאיים עלו באש באשדות־יעקב כתוצאה מסירוב לדרישת פרוטקשן.
דו"ח אירועי הפשיעה החקלאית של ארגון 'השומר החדש' כולל מאות שורות אקסל אפורות. כל אחת מהן מכילה תאריך, ציון מיקום, ותיאור יבשושי של האירוע. קריאה רציפה של הדו"ח מכווצת את הבטן. הרושם הוא לא רק של מחדל שלטוני מתמשך, אלא גם של אווירת מערב פרוע. אוזלת היד של הרשויות יוצרת איום קיומי על עצם מציאותה של חקלאות עברית בארץ.
הפשיעה החקלאית הפכה למכת מדינה. חלק מההתנכלויות נובעות ממניעים טרוריסטיים, במטרה לדחוק את רגליהם של חקלאים יהודים מאדמותיהם, אולם גם הגנבים 'לתיאבון' פוגעים באופן חמור בתשתיות ובאינטרסים לאומיים מהמעלה הראשונה. הפגיעות הוונדליסטיות, שנועדו לזרוע מורך וייאוש, התרבו מאוד בשנה האחרונה. המחבלים לא מבקשים להפיק רווח אלא לשבור את רוחם של החקלאים, לרמוס את כבודם, להפוך את רכושם ואת ביטחונם להפקר, ולגרום להם להרים ידיים ולנטוש את השטח.
המעט שעושה המשטרה בנושא איננו אפקטיבי, בשל העונשים המגוחכים שמקבלים העבריינים. קנסות נמוכים ומעצרים לפרקי זמן של חודשים בודדים אינם מרתיעים את החמולות בצפון ובדרום, החיות על פירות הפשע.
'הפורום המשפטי למען ישראל' מלווה את הנושא כבר שנים ארוכות. עינת קורמן סמנכ"לית הפורום מספרת שכאשר הם נכנסו לעובי הקורה התברר שלא תמיד ההפקרות חגגה, ושמכל צעדי האכיפה שננקטו בעבר – האפקטיבי ביותר הוא מינוי פרקליט ייעודי לפשיעה חקלאית. פרקליט כזה יורד לשטח, נפגש עם החקלאים ומביא את קולם לבתי המשפט. הוא מתמקצע במלאכתו, דורש מיצוי דין מחמיר עם עבריינים חוזרים, מתכלל את הנתונים, מזהה התארגנויות עברייניות ומכווין אליהם מאמצי אכיפה ממוקדים.
כך למשל היה כאשר עו"ד תומר שוורץ כיהן כראש תחום עבירות רכוש ופשיעה חקלאית בפרקליטות מחוז צפון, בין השנים 2005־2012. בתקופתו היקף הפשיעה ירד בכ־50 אחוז. שוורץ דרש מעצר או מעצר בית, מאסרים ממושכים, קנסות כבדים וחילוט כלי רכב של הנאשמים.
הנה דוגמה לעבריין אחד ששוורץ טיפל בו: קריירת הפשע של הבחור, מוראד גריפאת, החלה בהיותו בן 17, בגניבת חמש עיזים מקיבוץ הסוללים. הוא קיבל אז קנס של 400 שקלים. בהמשך נתפס על גניבת שבעה עגלים, ועליה קיבל קנס של 500 שקלים. כשגנב תשעה כבשים מכפר גדעון כבר נקנס בסכום "מאיים" במיוחד של 1,000 שקלים ובמאסר על תנאי בלבד. שנתיים לאחר מכן הואשם בתקיפת שוטרים ונדון לעבודות שירות. שלוש שנים לאחר מכן נתפס על גניבת תשעה עגלים, ורק אז נכנס סוף סוף לכלא, לתשעה חודשים. בהמשך ביצע עבירות נוספות ונענש עליהן. בסך הכול, מ־1992 ועד 2005, במשך 13 שנים ובגין 12 תיקים – שהה העבריין 30 חודשים בלבד בבית הסוהר.
ומה קרה אז? כששוורץ נכנס לתפקידו הוא החליט לקחת את הבחור כפרויקט אישי. לאחר שהלז נתפס גונב בקר ב־2005, הגיש נגדו שוורץ כתב אישום. הוא נכלא למשך 40 חודשים, רישיונו נשלל, והוטל עליו קנס כפיצוי לנפגעים. לאחר שהאיש השתחרר, הוא פרץ לבית ברמת־ישי וגנב כלי רכב. הפעם הוא נדון ל־42 חודשי מאסר. בסך הכול, בשבע השנים שבין מארס 2005 למארס 2012, ובגין שני תיקים – הוא שהה חמישה חודשים בלבד מחוץ לבית הסוהר.
כל זה הסתיים בשנת 2012, כששוורץ עזב את תפקידו. רמת האכיפה ירדה, והעבריינים שבו לחגוג. לפני חמש שנים פנו עורכי דין מטעם הפורום המשפטי לשרת המשפטים דאז ציפי לבני, וביקשו ממנה למנות שוב פרקליטים ייעודיים למחוזות השונים כדי להילחם בפשיעה החקלאית. לבני מסמסה את העניין. לאחר הבחירות הם פנו מספר פעמים לאיילת שקד כדי שתקדם את הנושא. שקד הובילה תיקון חקיקה במטרה להחמיר את הענישה, אלא שהאפקטיביות של צעד כזה מוגבלת למדי. בעבור רוב השופטים, עונשי המקסימום הקבועים בחוק העונשין הם כמעט אות מתה, ובהיעדר מדיניות מסודרת של הפרקליטות – אף אחד לא מתעקש עליהם.
הפרקליטות סירבה באופן שיטתי לבקשה 'לצבוע' חלק מהתובעים שלה ולייעד אותם לטובת הטיפול בטרור החקלאי. אף פרקליט מחוז איננו מעוניין שגורמים מבחוץ ינהלו לו את סדרי העדיפויות. מבחינתם תיקי אונס ורצח יקבלו תמיד עדיפות עליונה, וגניבות נחשבות לרוב לעבירות קלות יחסית. שינוי בחשיבה קרה לפני שלושה חודשים אז הודיעה שקד על מינוי שלושה פרקליטים ייעודיים לטיפול בפשיעה חקלאית, אולם בפורום המשפטי חוששים שהמינוי כרגע הוא על הנייר בלבד. מדובר בפרקליטים קיימים שהוסבו לטיפול בפשיעה חקלאית, אך בפועל ממשיכים לטפל במגוון רחב של תיקים אחרים. הם לא יורדים לשטח, החקלאים לא מכירים אותם ולא מגבשים מדיניות.
בשבוע שעבר אישרה ועדת החוקה של הכנסת תיקון לחוק המסמיך שוטרים לתת קנסות בגין עבירות מנהליות. המטרה של התיקון היא לאפשר מתן קנסות בגין פשיעה חקלאית, אך בהצעה עצמה נכתב שהיא מתאימה לעבירות ש"האשם המוסרי בהן אינו גבוה". קורמן מסבירה שמדובר רק על עבירות קלות, כמו מקרה שבו אדם גונב חמישה אבטיחים מהמקשה. התיקון חשוב וכל צעד שיקדם את תחושת הביטחון של החקלאים הוא מבורך. אבל זה מענה חלקי בלבד. לחקלאות בישראל יש ערך לאומי ועל המדינה להגן עליה בכל הדרכים האפשריות.
