אין לתאר את גודל ההחמצה של נשיא המדינה יצחק הרצוג. ביום שישי שעבר התרחשה פריצת דרך במגעים להשגת הסכמה במשבר החוקתי. ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, הודיע בשיחה אישית כי הוא מסכים לקבל בשלמותו את המתווה שהציע פורום הדיקנים למשפטים (גילוי נאות: הח"מ חבר בו), למעט אי־הסכמה על תת־סעיף קטן בפרק העוסק בוועדה למינוי שופטים.
תת־הסעיף השנוי במחלוקת עוסק במקרה שבו אין הסכמה בין גוש הקואליציה לגוש השופטים והאופוזיציה בוועדה. רוטמן ולוין דרשו הכרעה סירוגית במנגנון זבל"א ("זה בורר לו אחד"), ואילו פורום הדיקנים התעקש שהמינויים ייערכו בהסכמה הדדית. ראשית צמיחת גאולתנו נשארה תלויה על תת־סעיף שהצדדים לא הצליחו ליישב ביניהם.
ההסכמה הזו הגיעה לאוזנו של הנשיא על ידי כמה שליחים. בשל סלע המחלוקת שנותר, הצעתי שהנשיא יציג את המתווה כהצעה מטעמו, ויכנס את הצדדים לדיון בתת־הסעיף האמור עד שיעלה עשן ויימצא פתרון. אבל זה לא קרה. הנשיא חשש שאש המחאה תופנה אליו ותחרוך אותו, וחטף רגליים קרות. במקום לאזור אומץ ולחלץ את החברה הישראלית מהסכסוך הנורא שקורע אותה, הוא בחר לרכוש פוליסת ביטוח יקרה במיוחד כדי להגן על עצמו.
הרצוג החליט "לאזן" בין המרכז לשמאל ולשמאל הקיצוני, וזימן למשכנו נציג מפורום הדיקנים, עם נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' יניב רוזנאי מטעם המכון האנונימי "תכלית" שכביכול מייצג גם את פורום קהלת, "ויצא העגל הזה". הכישלון היה רשום מראש: המכון הישראלי לדמוקרטיה מיצב את עצמו בשנים האחרונות בעמדות שמאל רדיקלי, והמנשרים שפרסם נגד הרפורמה המשפטית היו יוצאי דופן בחריפותם. רוזנאי היה חתום על המכתב הקיצוני של "פורום המרצים למשפטים", המובל בידי דמויות שנויות במחלוקת כמו פרופ' ברק מדינה ורונית לוין־שנור החתומה על "צו שימוש מפריע" – הנשק המשפטי הקטלני להחרבת החקלאות היהודית ביהודה ושומרון.
התוצאה הייתה מתווה רגרסיבי כל כך, ששום ממשלת ימין שפויה לא תוכל לקבל. המתווה מציע לקואליציה להישאר במיעוט מזהיר בוועדה לבחירת שופטים, מעגן בחוק את נוהל הסניוריטי, יוצר הסדר די נוח לבג"ץ לפסילת שופטים, מבטל לחלוטין את פסקת ההתגברות, מעגן בחוק יסוד ערכים כמו "שוויון" המאפשרים לבג"ץ אקטיביזם על טורבו, ועוד. אפילו אהרן ברק היה מתקשה לחלום על מתווה פרוגרסיבי מזה.
הבעיה החמורה היא שציר הייחוס שנעץ הנשיא יגרום למומחים החתומים על הצעות הגיוניות יותר לסגת מהמתווה שלהם, כי שום מומחה אינו רוצה להצטייר כ"ימני" יותר ממתווה העם. במצב שנוצר, ההחלטה הטובה ביותר שהממשלה יכולה לקבל היא אימוץ מתווה הדיקנים באופן חד־צדדי. בשבוע שעבר הזהרתי שהממשלה פועלת בסביבת ריבית גבוהה, וכל מה שהיא לא קונה בזול עכשיו, היא תקנה בעתיד ביוקר. לצערי, השבוע שחלף הוכיח את ההערכה הזו.
