בישראל לא היו צריכים לקרוא את הציטוטים של שני דיפלומטיים שפורסמו ב"בלומברג" כדי להבין שנטישת המאמץ לחתימה מחודשת על הסכם הגרעין יביא את האיראנים לעשות כל מאמץ כדי לקדם את פרויקט הגרעין ולדהור לעבר הפצצה. כרגע האיראנים רחוקים מהפצצה מרחק שמוגדר במערכת הביטחון – "מרחק נגיעה".
לפי אתר בלומברג, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מעריכה כי האירנים הגיעו ל-84 אחוזי העשרה של אורניום, מרחק שישה אחוז בלבד מהנצרך לפצצה גרעינית. ועדיין חשוב לציין כי הפער באחוזי ההעשרה של האורניום הוא לא מה שמגביל את האיראנים כי אם ההחלטה מתי והאם לרוץ לפצצה היא זו שקובעת. בפועל, התנאים לא באמת השתנו מעבר, לעובדה שהאירנים החליטו להסלים את המהלכים ולהתקדם קדימה.
הדרך לפצצה עוברת דרך המנהיג העליון, עלי חמינאי, והא זה שצריך לתת הוראה, כרגע הוא עדיין רחוק מהמקום הזה. הזמן מרגע שניתנת הוראה לרוץ להעשרה שמאפשרת בניית פצצה גרעינית ועד לביצוע בפועל, נמדד במספר חודשים. לכן נראה כי המדיניות של המערב לא באמת משתנה וזו אחת הסיבות שככל הנראה הסנקציות נגד האירנים לא יוסלמו בזמן הקרוב.
אם להודות על האמת למערב אין מענה להשתוללות האירנית. המענה היחידי הוא הכנה של אופציה צבאית. בארצות הברית הבינו כבר מזמן שמעבר לסנקציות המוטלות כיום על טהרן, אין יכולת ללחץ נוסף שאינו כולל מתקפה צבאית. הסלמת הסנקציות מעבר למצב כיום עלולה לפגוע באופן רוחבי על הכלכלה העולמית ולגרום נזקים מעבר לגבולות איראן. לכן הערכות הן כי התנאים יוקשחו אבל לא יוחרפו באופן כזה שיהדק את החבל עוד על הצוואר של מקבלי ההחלטות באיראן. לצד זה החלטה של המערב להטיל סנקציות נוספות יכולה בהחלט להחזיר לרחובות את המחאות שנרגעו מעט לאחרונה בחסות תרדמת החורף.
לאיראנים יש שתי אופציות, לדחוף את התוכנית עד לסף יכולת בניית פצצה או לחזור לשולחן המשא ומתן. נדמה שלפחות בעניין הזה התקבלה החלטה בטהרן והיא הריצה לפצצה. למערב, כלומר ישראל וארצות הברית, נשארו שתי אופציות או להתכונן ביחד לתקיפה באיראן או להתכונן בנפרד. הבחירה כרגע של שני הצדדים היא להתכונן ביחד, כך לפחות זה נראה על פי התרגולים שבחודשים האחרונים.
לצד זה, הצרות במרחב לא מפסיקות לאתגר את האזור כולו. אתמול הופץ פרסום לפיו ישראל מתגברת כוחות בעקבות תקיפת מלטי"ם על ספינת סוחר בבעלות איש עסקים ישראלי. בצה"ל עדכנו הלילה כי הפרסום לא נכון וכי חיל הים פועל במגוון זירות והמשימות נותרו ללא שינוי.
