התלמוד במסכת ברכות מלמד כי תפקידם של תלמידי חכמים הוא להרבות שלום בעולם. לפי פירוש אחד, שליחותם היא להשכין שלום בין הקב"ה ובין עמו, ועל פי פירוש אחר עליהם להשכין שלום בין ישראל לבין עצמם, שלום פנימי. האתגר של מנהיגות רבנית הוא להגשים את שני הפירושים גם יחד.
שלום בין ישראל לקב"ה: היהדות האורתודוקסית רואה בתורה, במצוות ובהלכה את אבני הבניין של יחסינו עם אלוקים. רבנים אורתודוקסים מקדישים את חייהם לטיפוח ערכים תורניים ומצוות. התקווה היא שכאשר היהודים ימצאו סיפוק רוחני בתורה ובמצוות הם ימצאו גם שלום ביחסיהם עם הקב"ה.
זה בדיוק מה שהרבנות הראשית לישראל ייצגה בעבר, בהנהגתם של רבנים כמו הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל והרב יצחק הרצוג זצ"ל. היה זה מוסד מלא הוד. היו בו תורה, חזון, הכלה, אהבה וחמלה, והוא העניק השראה ליהודים מכל הקשת להתקרב למסורת.
עלינו לקבוע, בכאב עמוק, כי הרבנות הראשית הנוכחית זרה לערכים אלו. תחת זאת היא טיפחה מדיניות של הדרה, חוסר רגישות וניכור. היא זרעה מחלוקת בקהילה, והזרימה דם רע בתוכה. היא גרמה צער מיותר ליהודים רבים מספור שפנו אליה בעניינים הנוגעים למעמדם האישי, ובייחוד גרים ומי שמבקשים להירשם לנישואים.
אכן, הממסד הרבני האורתודוקסי בישראל אינו מבין את שליחותו בהשכנת שלום בין ישראל לאלוקים. הרבנות הראשית, בסמכויותיה הנרחבות ובבדלנותה הגוברת, היא מקור עיקרי למחלוקת בישראל ובקהילה היהודית בעולם. במקום להיות "הכוח הרוחני הגדול", כפי שמייסדה הרא"יה קוק ראה בחזונו, במקום להיות מגדלור של תורה, הרבנות נתפסת כגוף קיצוני תאב כוח המנסה לכפות את השקפותיו הצרות על העולם היהודי.
בביטוי השערורייתי האחרון התברר כי הרבנות, חרף הכחשותיה בעבר, מנהלת "רשימות שחורות" של רבנים אורתודוקסים שאינם מיישרים קו עם השקפת עולם קיצונית ובדלנית. היא אינה סומכת על מאות רבנים מסורים, מלומדים והגונים, העורכים בקהילותיהם גיורים וכותבים לבני קהילותיהם אישורי יהדות.
הזלזול הבוטה ברבנים הגונים הוא עוד כתם שחור על פני הממסד הרבני. זהו ניסיון לדכא את המגוון הלגיטימי בתוך עולמה של תורה והלכה, ולהכפיש כל מי שלא קיבל על עצמו גישה חרדית וצרת אופקים כמו זו שהרבנות מטיפה לה. הרבנות הראשית ומנהיגיה מקדמים מדיניות שמרחיקה יהודים מהקב"ה, מרחיקה מתגיירים מהיהדות, וחותרת תחת הערכים שהם הבסיס האמיתי של היהדות התורנית.
שלום פנימי בישראל: המצב הידרדר. בתעלול נוסף הרבנות הראשית לישראל מתכננת לקבוע איזה בית דין רבני בתפוצות ראוי ואיזה אינו ראוי, וכעת לא מדובר רק בבתי דין לענייני גיורים, אלא גם בבתי דין לענייני נישואים וגירושין. כאן הסיכון גבוה יותר, שכן ביטול גירושין, לפעמים גירושין שנערכו לפני שנים רבות, עלול להוביל לבעיות בלתי הפיכות של ממזרות במדינת ישראל, באמריקה וברחבי העולם. בטיוטת התוכנית שפורסמה מוזכרת הסתדרות הרבנים של אמריקה (RCA) כמי שתסייע בידי הרבנות הראשית להוציא את התוכנית לפועל.
הכנסת, הממשלה ויהודים מסביב לעולם, חייבים להתייצב מול הרודנות הזאת. הגיע הזמן להגביל את השררה הגוברת שמכוונת להרחיק את רבני התפוצות שאינם שותפים לתפיסות צרות ופלגניות אלה. הגיע הזמן שרבני RCA, יצטרפו למחאה ולא ייכנעו לתכתיבי הרבנות הראשית לישראל.
כיום אזרחי ישראל מתנערים מהרבנות הראשית. גיורים מתבצעים מחוץ לרבנות, רשת אלטרנטיבית של משגיחים אורתודוקסים מנפיקה תעודות כשרות, מספר גדל והולך של ישראלים בוחרים להתחתן מחוץ לרבנות.
דווקא עכשיו, כשהיא מאבדת את מעמדה ויוקרתה בציבור הישראלי, הרבנות מנסה להתעצם על ידי כפיית צווים מחמירים יותר, הן בישראל והן בחו"ל. יש לדחות ניסיון זה. על הכנסת להכריז כי הרבנות הראשית אינה מוסמכת עוד לקבוע מדיניות למדינת ישראל ולעולם היהודי. הקהילה היהודית בעולם, המבקשת כי ישראל תתפקד כדמוקרטיה מודרנית ויהודית, חייבת להרים קול מחאה. אנו מאמינים כי יהודי ישראל והעולם מייחלים וראויים לרבנות תוססת, מלאת חמלה ומכילה.
נהוג לומר, שעדיף לצעוד לבד מיחד עם אחרים שצועדים בכיוון הלא נכון. הממסד הרבני האורתודוקסי בישראל ובתפוצות צועד בכיוון הלא נכון. הגיע הזמן שכל היהודים החושבים יטו את הזרם חזרה לכיוון הנכון. הגיע הזמן שנוכל להרבות שלום אמיתי בינינו ובין בוראנו. הגיע הזמן לפעול כדי להביא שלום בינינו. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
הרב מרדכי אנג'ל, לשעבר נשיא הסתדרות הרבנים של אמריקה, והרב אבי וייס, מייסד ישיבת "חובבי תורה" וישיבת מהר"ת, הם מקימי אגודת הרבנים הבינלאומית (IRF) שבה חברים 240 רבנים אורתודוקסים מודרניים
