לֵךְ תָּבִין

לֵךְ תָּבִין

לֵךְ תָּבִין

בֶּן אָדָם שֶׁרוֹאֶה אֵשׁ זָרָה

וְרֶפְלֶקְס מְזַהֶה לוֹ: זוּלָת בְּצָרָה

וְקוֹפֵץ בְּלִי לַחְשֹׁב לֹא מְעַט לֹא הַרְבֵּה – 

לֵךְ תָּבִין, לֵךְ תָּבִין מִי שֶׁלֹּא מִתְחַבֵּא,

וְיָרוּי הוּא יוֹרֶה וְצָלוּל הוּא מַצִּיל

וְשׁוֹתֵת הוּא שׁוֹלֵף – 

לֵךְ תָּבִין אַמִּיצִים,

 

לֵךְ תָּבִין 

בֶּן אָדָם שֶׁמַּבִּיט בַּחַלּוֹן

לְאַחַר הַקִּדּוּשׁ, הַזְּמִירוֹת, הַחַלּוֹת,

וְשׁוֹמֵעַ: יוֹרִים, וְזוֹנֵק אֶל הַקְּרָב,

לֵךְ תָּבִין אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁיּוֹצֵאת אַחֲרָיו

חֲמוּשָׁה בְּמַגַּשׁ מַעֲשִׂים טוֹבִים,

רַק כִּי בֶּטַח יֵשׁ מָה לַעֲזֹר,

לֵךְ תָּבִין,

 

לֵךְ תָּבִין אֵיךְ נוֹרִים בָּרְחוֹבוֹת,

אֵיךְ תָּבִין,  

מְשׁוֹבֵב לֵב אָבוֹת

וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

שֶׁל זְמַנֵּנוּ, שֶׁחֶסֶד לַזָּר הוּא חֻקּוֹ,

אֲנָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ מִדִּירוֹת דְּחוּקוֹת

לְקַבֵּל פְּנֵי כַּלָּה,

אִישׁ תְּפִלָּה וּקְהִלָּה,

אֲנָשִׁים שֶׁבְּסֵפֶר חַיִּים נִכְתָּבִים,

יְהוּדִים שֶׁל שַׁבָּת,

לֵךְ תָּבִין. 

 

לֹא תִּשָּׂא

אוּלַי מִשְׁטָר שֶׁל אוֹלִיגַרְכִיָּה

בֶּאֱמֶת שָׁוֶה אֶת שְׁנֵי הַסֵּנְט.

אוּלַי, שֶׁטּוֹב יִהְיֶה לִי כָּכָה,

הוּא מְאַזֵּן וּמְרַסֵּן.

 

אוּלַי. אֶפְשָׁר לְהִתְוַכֵּחַ.

אֶפְשָׁר לָדוּן. אֶפְשָׁר לִתְהוֹת,

לָתוּר בָּעִיר וּבִשְׁוָקֶיהָ

וּלְלַבֵּן אֶת הַדֵּעוֹת, 

 

וְאָז אוּלַי נוֹדֶה לְפֶתַע

שֶׁשִּׁעְבּוּד נִבְחַר-הָעָם

וּלְשׁוֹן-הַחֹק לְרָשׁוּת שׁוֹפֶטֶת

הוּא דַּוְקָא אוֹפְּצִיָּה לֹא רָעָה,

 

וְהַשְּׁלָטִים צוֹדְקִים בְּקַפְּלָן:

הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הִיא פָּחוֹת,

וְאִם תֻּחְזַר לְכָאן נִשְׁקָף לָן

עָתִיד קוֹדֵר שֶׁל אֲנָחוֹת.

 

הַכֹּל בְּסֵדֶר, חֶבְרֶ'ה, פְּרָט לְ

פִרְכָה קְטַנָּה אַךְ חֲשׁוּבָה:

מוּזָר לִצְרֹחַ "דֵּמוֹקְרַטְיָה!"

כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת שׁוּבָהּ.

 

מוּל צְוִיץ הַמֶּרֶד

מוּל סוֹכְנֵי הַכֻּלָּהּ-שֶׁלִּי

מוּל שׁוֹלְפֵי הָאִיּוּם בְּקֵץ-הַ,

מוּל הַסְפִּינִים הַמְּבֻשָּׁלִים,

מוּל כָּל הָאֵיזֶה אוֹרֶקְסְטְרָה,

 

מוּל יְמֵי הַשִּׂטְנָה, מוּל נִרְמוּל

פּוֹסְט הַשֶּׁקֶר וּצְוִיץ הַמֶּרֶד,

בְּעֶצֶם, מוּל עֶצֶם מַצַּב הַ"מוּל",

הָיָה לָנוּ צְבִי צַמֶּרֶת.