בראשון לינואר נכנס לתוקפו התיקון לחוק התכנון והבנייה שמבטל את מוסד ההקלות מתוכניות בעת רישוי בנייה. כוונת התיקון היא לקצר את זמן ההליך התכנוני של הבנייה אבל כמו שאמר כבר רבי יהודה הלוי בספרו המונומנטלי "הכוזרי": ״כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים״. לא רק שהתיקון לחוק לא ישיג את מטרתו, הוא אף יגרום להארכת זמן התכנון.
תוכניות בנייה לא נכתבות בהר סיני אלא על ידי בשר ודם ובהכרח יהיו בהן ליקויים. מוסד ההקלות מאפשר גמישות תכנונית שבלעדיו יאלצו היזמים ליזום תוכנית (תב"ע) חדשה, שהליך אישורה ארוך ומסורבל, בעת שהם נתקלים בבעיות שניתן לפתור בקלות באמצעות אישור הקלה בזמן קצר יחסית.
כך למשל נתקלים מוסדות הרישוי כדבר שבשגרה בתוכניות שהקנו ליזם זכויות בהיקף מסוים ואולם לא ניתן לממש את הזכויות הללו בגלל מגבלות שמופיעות בתוכנית כגון מספר הקומות, תכסית הבנייה, וקוי הבניין. עד לכניסת התקנות לתוקף ניתן היה לבקש הקלה שתתאם בין שטחי הבנייה ליתר המגבלות שנקבעו בתוכנית. אולם במצב החדש שאיננו מאפשר בכלל הקלה במספר הקומות והגמישות בתכסית הבנייה מוגבלת רק לשיעור של עד 5%, ייאלץ היזם לפנות להליך ארוך של תב"ע חדשה כדי לפתור את הפלונטר.
אין לצפות מהיזמים שיוותרו על זכויות שהוקנו להם ויתירה מכך גם המדינה עלולה להיחשף לסיכונים מיותרים, הרי תקלות מעין אלה קיימות גם בקרקעות שמשווקות על ידי רשות מקרקעי ישראל והתוצאה תהיה תביעות נזיקיות כלפי המדינה. קופת המדינה תינזק גם מאובדן הכנסות מהיטל השבחה, שהרי במצב הקיים היום, זוכה הרשות המקומית בתשלומי היטל השבחה כתוצאה מאישור הקלות, ואילו במצב החדש, שהקנה לרשות הרישוי סמכות לאשר שינויים מינוריים כגון בקווי הבניין, לא יחול חיוב בהיטל השבחה בעת אישור זה.
דוגמא נוספת להשלכות של התיקון לחוק תהיה על בניית מרפסות זיז מחוץ לקוי הבניין. ברבות מהערים בישראל ניתן באמצעות אישור הקלה לבנות מרפסות זיז מחוץ לקוי הבניין בין היתר לצורך סוכות. התקנות הישנות אפשרו לתת הקלה לצורך כך לבניית מרפסות שעומקן לא עולה על 2 מטר או 40 אחוזים מהמרווח לפי הנמוך. עתה לא ניתן לאפשר בנייה מעבר לקו בניין צדי או אחורי, החורגת יותר מ-7 אחוזים מהמרווח שנקבע בתוכנית כגבול לבנייה, והמשמעות היא שלא ניתן להוסיף מרפסות זיז מחוץ לקוי הבניין המאושרים בתוכנית.
המחוקק קבע כי ההוראות המקנות סמכות לרשות הרישוי העירונית לאשר שינויים מינוריים כדי לאפשר גמישות תכנונית, יחולו רק לגבי תוכניות שהוחלט להפקידן לאחר התקנת תקנות על ידי שר הפנים, שיקבע מהן הסטיות מתוכנית שניתן לרשות הרישוי העירונית לאשר. המשמעות היא, שלאחר שנת 2025 תוכניות ישנות, שאושרו לפני כניסת התקנות לתוקפן יקלעו למצב בלתי אפשרי. מחד לא ניתן יהיה לבקש עבורן הקלות ומאידך גם תקנות הגמישות התכנונית בסמכות רשות הרישוי לא תחולנה עליהן. בכך אנו מעודדים בהכרח את היזמים ללכת לשינוי התב"ע, ושוב נמצאנו מאריכים את ההליך התכנוני במקום לקצרו.
לסיכום, כדי לפתור בעיה לא צריך לייצר בעיה חדשה. מינהל התכנון טוען שיצא למהלך של ביטול ההקלות על מנת למנוע את תופעת תוספת יחידות הדיור שמעמיסות על הרשויות המקומיות ללא תשתית ציבורית ראויה כגון בתי ספר, גני ילדים ופארקים. ניתן בקלות לפתור זאת על ידי ביטול תקנת "שבס" שמאפשר להוסיף יחידות דיור במסגרת הקלה ואין צורך בביטול מוסד ההקלות בשלימותו. תקנת "שבס" תוקנה כדי להתמודד עם גלי העלייה בברית המועצות בשנות ה-90 ולהוסיף יחידות דיור בזמן קצר ככל הניתן במקומות שבהן היו תוכניות ישנות והגיע העת לבטלה.
