ההנחיה שנתן אתמול (ב) השר לביטחון לאומי, באשר למדיניות המשטרה בהפגנות, עוררה באופן אוטומטי זעם קדוש על הרס הדמוקרטיה והגבלת חופש הביטוי.
על פי הפרסום של דפנה ליאל, בן גביר דרש מהמשטרה לנקוט במדיניות אחידה כלפי אירועי חסימות כבישים בהפגנות שמאל כמו בהפגנות ימין. ובדומה לתמונות שנראו מהפגנות של צעירים חרדים או פעילי ימין בירושלים, כך במקרה של חסימת כביש על ידי כל קבוצת מפגינים אחרת, הצירים יפתחו גם באמצעות מעצרים ושימוש במכת"זית.
"כל סימון הדגלים, העליהום והניסיון לפגוע במהות ההפגנה, נועדו כדי להכשיר לבן גביר את הקרקע להשתולל ולפגוע במפגינים עבור המחאה", אמרה ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה. עיתונאי וואלה, ברק רביד, הזהיר שעוד יינתנו הוראות לירי חי על מפגינים ויו"ר הכנסת לשעבר מיש עתיד, מיקי לוי, כינה את בן גביר "פירומן" בעקבות ההוראה.
הזעם הקדוש, על חסימת חופש הביטוי, שבה בעקבות הוראה לפעול מול חסימות כבישים, צריך עיון, אפילו עיון רב.
חופש הביטוי של קריים מיניסטר או הדגלים השחורים בהחלט צריך להישמר, אך הוא לא חשוב יותר מאותו החופש כשמדובר בקבוצות מחאה אחרות. הפלג הירושלמי הקיצוני, נוער גבעות, יוצאי אתיופיה, עולים מאוקראינה, עמותות הנכים ועוד קבוצות מחאה שסופגות מכת"זיות, רימוני הלם לעיתים אף ירי חי באוויר ומעצרים כוחניים.
לדוגמא, בהפגנות החרדים בירושלים נוהגת המשטרה להשתמש בבואש, חומר מצחין שמעורב במי המכת"זית בניסיון להניס את המפגינים החוסמים את הכביש. ראש עיריית ירושלים משה לאון פנה בעבר למשטרה בדרישה להפסיק את השימוש בכלי הבעייתי שמותיר ריח רע באזורים שלמים בבירה במשך שבוע אחרי ההפגנה.
בהפגנות נוער הגבעות, שקראו לחקור את נסיבות מותו של אהוביה סנדק ז"ל, נתקלו מפגינים בזרנוק המים שפגע גם במי שכלל לא היה על הכביש אלא צעד על המדרכות הסמוכות, לעיתים בכלל בלי להיות חלק מהמחאה.
תיעודים מטרידים אלה, שנאספו בשנים האחרונות, עברו בשקט תקשורתי וציבורי כמעט מלא. כאשר בתל אביב המשטרה בוחרת להכיל אירועי חסימות כביש ולאפשר למחאות נגד הימין לרדת לאיילון לפרק זמן ממושך. בסיום ההפגנה מוציאה המשטרה הודעה לציבור שניתן לשוב לנסוע בציר – מבלי שבכלל ניסתה לפתוח אותו, מדיניות זו בהחלט דורשת הסבר.
בן גביר לא צריך ללמד את המשטרה כיצד להתמודד עם הפרות סדר או חסימות כבישים. אין תפקידו להחליף את שיקול הדעת של המפקדים בשטח, אבל בהחלט מתפקידו של השר ומחובתה של משטרת ישראל, לגבש מדיניות בנוגע להפגנה.
אם ראשי המערכת חושבים שחסימת כביש היא דבר לגיטימי במסגרת חופש הביטוי – זו זכות שצריכה להיות לכולם. אם ההכרעה היא שחופש הביטוי יכול להישמר על המדרכות והכיכרות מבלי לרדת לציר התנועה ומבלי לפגוע בזכות לחופש תנועה – גם זו צריכה להיות מדיניות אחידה וזכות שווה בין כל האזרחים. גם המפגין הקיצוני מהפלג הירושלמי שחוסם את ז'בוטינסקי בשעות העומס וגם המשתתפים במחאה של מי שבטוחים שהלכה להם המדינה, צריכים לקבל יחס שווה. אף קבוצה לא ראויה לזכויות יתר, לא הנכים, לא בעלי דעות הקיצון ולא מי שהמחאה שלו מלווה בשידור חי, ניידות שידור ופאנל אוהד.
