הפלישה הרוסית לאוקראינה מתקרבת ליום השנה הראשון שלה. לאן היא תמשיך מכאן? במובנים מסוימים, נראה שהקרמלין וקייב מאותתים שניהם על רצון לפתוח במשא ומתן לשלום. במובנים אחרים, נראה שהם עושים את ההפך הגמור – פוסלים שיחות בהצבת תנאים מוקדמים מרביים ובלתי סבירים, ובו זמנית מתכוננים לעימות צבאי רב עוצמה עוד יותר. לכאורה נראה ששני המצבים אינם יכולים להתקיים במקביל, אך הם יכולים בהחלט.
נאיבי לחשוב שמלחמות, כולל זו, מיושבות רק דרך דיפלומטיה או לחימה, ושמסלול אחד מצביע על כישלונו של האחר. הדינמיקה האמיתית בין פטפוטים לירי הוגדרה באופן הטוב ביותר בידי פרידריך הגדול, מלך פרוסיה במאה ה־18: "דיפלומטיה ללא נשק היא כמו מוזיקה ללא כלי נגינה".
בימים הראשונים של הפלישה הרוסית היו לאוקראינה כלי נגינה מועטים. המדינה נאבקה נואשות על הישרדותה, ומשא ומתן היה בגדר כניעה. בשלב מסוים באביב שעבר, הנשיא וולודימיר זלנסקי למעשה הציע לעמיתו הרוסי ולדימיר פוטין עסקה שכללה את הפיכתה של אוקראינה לניטרלית לצמיתות – כלומר, ויתור לנצח על קשרים עם נאט"ו. פוטין, שעדיין חשב שהוא מסוגל להכניע את אוקראינה כולה, לא היה מעוניין.
הרבה השתנה מאז. נראה שהמומנטום הצבאי התחלף כעת לטובת אוקראינה. המדינה מקבלת זרימה קבועה של כלי נשק, תחמושת ומערכות מתקדמות אחרות מידידותיה במערב, וחייליה לומדים במהירות כיצד להשתמש בכל הציוד הזה באופן קטלני. אוקראינה כבר אינה צריכה לחשוש מהכחדה לאומית ואף יכולה לקוות לניצחון כלשהו. אם המשא ומתן ייפתח השנה, אוקראינה תהיה בעמדת מיקוח חזקה הרבה יותר.
יתרה מכך, חייליו של פוטין ביצעו באוקראינה זוועות נבזיות – למעשה, רצח עם – בממדים שפשוט אינם מאפשרים לזלנסקי לעשות ויתורים גדולים. הוא ייאלץ להתעקש על פיצויים. בהודעה מוסרטת למנהיגי קבוצת הג'י־20 בנובמבר, הוא הציע תוכנית שלום בת עשר נקודות. היא כללה נסיגה מוחלטת של רוסיה מכל אוקראינה, כולל חבל הדונבאס וחצי האי קרים. הוא גם מבקש להאשים את רוסיה בפשעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, להחזיר את כל האוקראינים שרוסיה גירשה או כלאה ועוד.
שר החוץ של אוקראינה, דמיטרו קולבה, חידד כעת את ההצעה הזו, והציע כי פסגת שלום בינלאומית בחסות האו"ם תיפתח בפברואר. זלנסקי עצמו ככל הנראה יציג את הרעיון בהרחבה כשידבר החודש בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. אף אחת מאלו אינה מרמזת שקייב חושבת שהצעת הפתיחה שלה תתקבל מילה במילה, אלא שהיא מוכנה לשוב ולנגן את המנגינה האינסטרומנטלית של הדיפלומטיה.
פוטין מנגן את אותה המנגינה, רק בכיוון ההפוך. גם הוא טוען שהוא פתוח למשא ומתן, תוך כדי הצגת תנאים שהוא יודע שיישמעו כמו בדיחה עלובה לקייב ולעולם כולו. הוא דורש שלא רק קרים, אלא גם ארבעה מחוזות אוקראיניים אחרים שסופחו לטענתו כחוק יוכרו כרוסיים. הוא יבקש הרבה יותר מזה, כולל נסיגה של נאט"ו ממזרח אירופה ודברים אחרים שיציג במרמה כמאמתים את שקרי התעמולה שלו שלפיהם רוסיה באמת רק מגינה על עצמה.
בזמן ששני הצדדים מפרסמים את ההכרזות הללו, הם גם מתחמשים מחדש, בדיוק כפי שהיה עושה פרידריך הזקן. זלנסקי חזר זה עתה מוושינגטון הבירה – הנסיעה המדינית הראשונה שלו מאז הפלישה של פוטין – עם הבטחות תמיכה אמריקניות חדשות, כולל מערכת טילי הפטריוט המפורסמת. ההבטחות עשויות להשפיע על הדיון במדינות נאט"ו כמו גרמניה, שעדיין מתלבטת אם לשלוח טנקי לאופרד שהאוקראינים זקוקים להם כדי לשחרר את ארצם.
פוטין מצידו מגביר את מסע הטרור שלו נגד אזרחים וממטיר טילים וכטב"מים תוצרת איראן על ערי אוקראינה בניסיון להרעיב, להקפיא ולהפציץ את האזרחים עד שייכנעו. לאחר שגייס כ־300 אלף חיילים רוסים נוספים בחודשים האחרונים, הוא מתרברב שיש לו עתודות כוח אדם וכוח רצון להמשיך ללא הגבלת זמן.
המציאות בשטח ובעולם הגדול נראית אחרת. ראשית, שני הצדדים כבר דיממו יותר מדי – בבירות המערב סופרים כ־100 אלף הרוגים מכל צד עד היום. שנית, הסכסוך נעשה בינלאומי, שכן זלנסקי מנצח ופוטין מאבד חברים בקרב המדינות שהיו בעבר ניטרליות או רוסיות, מהודו ועד קזחסטן ואפילו סין.
כשפוטין החל לאיים בהסלמה גרעינית בשנה שעברה, החשש היה שהבינאום עלול להרחיב את הסכסוך למלחמת עולם שלישית. אך הפעילות הדיפלומטית הגוברת של מעצמות חיצוניות – בייג'ינג, ניו־דלהי, אנקרה, ג'קרטה ואחרות – הראתה לפוטין את גבולותיו וצמצמה את מרחב התמרון שלו. נראה שהוא הבין שהעולם לא יסבול כל שימוש בגרעין – ויעניש אותו בתבוסה.
המלחמה הזו עשויה להימשך עוד עשור – כפי שקרה במקרה של הפלישה הסובייטית לאפגניסטן – או להסתיים מוקדם יותר. היא עשויה לקפוא בשביתת נשק לא רשמית כפי שקרה במלחמת קוריאה, או להגיע לשיאה במשא ומתן בינלאומי ממושך שמזכיר את קונגרס וינה ב־1815 או את שלום וסטפאליה ב־1648.
אבל גם כשהדיפלומטים יתחילו לנסח תוכניות ישיבה סביב שולחנות המשא והמתן – כשהם יכוונו את כלי הנגינה שלהם לקראת פתיחת ההופעה – התותחים ימשיכו לרעום בשדה הקרב, בקרשנדו העז ביותר עד כה.
