געוולד אחים געוולד, מדינתנו געוולד כולה. אנחנו רגילים לקמפיינים מהסוג שנוקטת כרגע האופוזיציה המסתמנת, שלמי ששכח היא עדיין הקואליציה הנוכחית. בדרך כלל אנחנו שומעים אותה זועקת בעיקר לפני בחירות. זה מובן, זה ברור, ואם תשאלו אותי – יש משהו חיובי באופוזיציה שצועקת חזק. ובכל זאת, יש כמה דברים שאפשר ללמוד מהטירוף שאחז במפלגות "גוש השינוי" – ותסמכו עליי, אף אחד מהם לא באמת קשור לאיש ששמו אבי מעוז.
כולנו זוכרים את ההבטחות שפוזרו כאן ב־2005: עזה תהפוך לסינגפור אם רק נגרש את היהודים שמפריעים, תועלת מדינית אדירה תצמח לנו מהגירוש הזה, ואם רק העזתים יעזו לתקוף אותנו אחרי הוויתור, נוכל להיכנס להם באמאמא (או באבאבא, לא רוצה לצאת מיזוגן). אני מזכיר את זה כי הקמפיין ההיסטרי והמהיר נגד אבי מעוז דומה לרקטה הראשונה ששוגרה מעזה אחרי ההתנתקות.
אם הימין יירתע ולא יגיב כמו שצריך, מיד אחרי מעוז הוא יקבל אלף רקטות ביום: על פסקת ההתגברות, על המאבק בהשתלטות הפלסטינית על שטחי C ועל החזרת המשילות לנגב ולגליל. כמו ילד שבוחן עד כמה רחוק ילכו ההורים שלו בכל הנוגע להפרעות בבית הספר לפני שיענישו אותו (כן, אני מדבר אליך פלג), כך "המחנה הנכון" בוחן את ממשלת הימין המסתמנת כדי לראות את מידת הגמישות והקיפול שאפשר לסחוט ממנה. לא רוצה להיות פסימי, אבל לטיל הראשון מעזה לא הגבנו כמו שצריך.
איך חוזרים הילדים
קצת הצחיק אותי הטירוף השבוע סביב המינוי של אבי מעוז לאחראי על תוכנית גפ"ן. אני מוכן להתערב שרוב הזועקים לא יודעים מה ראשי התיבות שלה. החרדה של הורים לגבי חינוך ילדיהם מובנת לי. הרגשתי אותה השבוע כשהופתעתי לגלות שעוד לא ברור אם בבית הספר של העולל ייערך טקס קבלת חומש.
זה אחד הרגעים היחידים שאני זוכר מבית הספר היסודי שלי: בכיתה ב' מקבלים חומש ועל הדרך מרימים הצגה בהשתתפות ילדים והורים. אבא שלי התנדב כמובן לשחק את משה, ולבש חלוק לבן כי כנראה בבית הספר "בית זאב" בעפולה חשבו שמשה לא יצא ממצרים אלא מהספא. אני זוכר אותו מסתובב שם, גבוה מדי, עם מטה מעץ שהיה בעצם מקל שהוא מצא מחוץ לבית הספר. באולם הטקסים הוא הריץ איתי צחוקים וקרע את כולם עם בדיחות אבא, ואני הרגשתי מובך ורק רציתי שייגמר. היום אני זה שמביך את פלג.
אבל אין טקס, וחבל. לא רק מערכת החינוך השתנתה, גם אנחנו ההורים השתנינו, ולכן אנחנו מודאגים. אנחנו מקדישים כל כך מעט זמן לחינוך ילדינו, לרוב לא באשמתנו, שאנחנו חרדים מעצם המחשבה שמישהו שאנחנו לא מסכימים איתו יפגוש את הילדים שלנו.
אז נכנסתי לאתר של תוכנית גפ"ן, אבל התייאשתי אחרי כמה דקות. יש שם אלפי תוכניות, ורק א־לוהים או דארווין יודעים לאיזה מנהל יש זמן לעבור עליהן. מה שכן, אני לא ממש מצליח להבין איך תוכנית שרוב המוחים נגדה לא היו מודעים לקיומה עד לפני עשר דקות הופכת לדבר החשוב ביותר במערכת החינוך שעד לפני עשר דקות הם לא הפסיקו להתלונן עליה.
אגב זיכרונות מבית הספר, לאבי מעוז יש תפקיד חשוב בעיניי: לגרום לילדים לזכור את היהדות שהם לומדים בבית הספר קצת יותר ממני. הייתי תלמיד טוב, עם זיכרון מצוין. כשהמורה היה מבקש ממני לקרוא תשובה משיעורי הבית הייתי מחזיק את המחברת הריקה ביד ו"קורא" תשובה מהזיכרון. ועדיין, יצאתי עגלת ילדים ריקה בכל הנוגע ליהדות. אני לא רוצה שיחזירו ילדים בתשובה בניגוד לדעת הוריהם, אבל אני גם לא רוצה שיחזירו את הילדים שלי הביתה ריקים כמו שהייתי אני.
שהטילים יחכו
אגב חינוך וחרדות, השבוע העולל עבר מבחן לאיתור ילדים מחוננים. גם אני עשיתי מבחן כזה כשהייתי ילד, ובאורח פלא הוגדרתי "מחונן": יום אחד בשבוע הייתי נוטש את חבריי לספסל הכדורגל ונוסע לבית ספר בכפר־תבור לילדים "מחוננים". מעולם לא סבלתי כל כך. כולם היו חכמים ממני, לפחות בעיניי, והדבר היחיד שאני זוכר הוא שההורים שלי היו נותנים לי עשרה שקלים בכל יום כזה כדי שאקנה לעצמי ממתק.
כשכל שאר הילדים בבית הספר למחוננים למדו לבנות טילים, להלחין יצירות ולכתוב מסות פילוסופיות, בהיתי בחלל וחשבתי על צמיד הסוכריות שאקנה בהפסקה. אני עוד לא יודע אם פלג עבר את המבחן, אבל אם היו שואלים אותי אם אני מעדיף שהוא ילמד עם המחוננים או שיקבל פעם בשבוע שיעור מותאם לגילו על יהדות, מסורת ישראל וספר הספרים – הייתי בוחר באפשרות השנייה.
אחד הטיעונים המובילים של השמאל כבר עשור לפחות הוא שהימין בשלטון כבר ארבעים שנה, ולא מושל. אז נכון, הימין עומד להקים ממשלה, ויש שמועות מוזרות שהפעם הוא ינסה, ממש קצת, למשול. אבל המשילות נראית כרגע כמו איש עם זקן וכיפה שתהיה לו גישה מעטה מאוד למערכת החינוך, וכבר השמאל צועק. זה כנראה מספיק כדי לבשר על הקץ.
אם תותר לי הערה קטנה לאבי מעוז: אתה לא מיוחד. אזכיר לך איך הגיבו בשמאל כשאיש אחד עם כיפה קטנה משלך וזקן קצר הרבה יותר מונה לשר החינוך. "אסור לתת את תיק החינוך למנהיג הלאומנות", אמרה אז זהבה גלאון. "אסור לתת את המושכות למי שמעולם לא התבייש להתסיס ולהסית". זוכרים על מי זה נאמר? קחו רמז, כמה שנים אחר כך הוא הפך לראש ממשלה עם שישה מנדטים בגוש הכולל את מפלגתה של זהבה גלאון.
אה, ובירור אחרון לסיום: שמעתי שליברמן מזהיר ממרד מיסים. איך זה עובד? פשוט מתקשרים למחלקת ארנונה בעיריית תל־אביב ומודיעים שאין כוונה לשלם? כי עשיתי את זה, וניתקו לי בפנים.
