גַּם זֶבֶל הוּא נוֹשֵׂא. נוֹשֵׂא רָאוּי. נוֹשֵׂא חָמוּר.

אֶת זֹאת יוֹדֵעַ כָּל נוֹגֵעַ בְּסֻגְיוֹת מִחְזוּר

וְהַפְרָדָה וְהוֹבָלָה, שְׂרֵפָה וְהַטְמָנָה:

סֻגְיָה סֻגְיָה – רֵיחָהּ וְהִלּוּכָהּ וּמִמּוּנָהּ.

גַּם זֶבֶל הוּא נוֹשֵׂא. וְקַל וָחֹמֶר בַּתַּרְבּוּת.

יוֹתֵר מִכָּל סוּגַת עִלִּית הֲרֵי הוּא הַנַּבּוּט

אֲשֶׁר נוֹתֵן בָּרֹאשׁ. הוּא הַכּוֹרֵךְ צַוָּאר בְּחֶבֶל

וּמְעַצֵּב אֶת פְּנֵי הַדּוֹר שֶׁהֵם כִּפְנֵי הַזֶּבֶל.

יָכוֹל הַזֶּבֶל גַּם לִהְיוֹת פּוֹרֶה וּלְדַשֵּׁן.

יֵשׁ זֶבֶל שֶׁמַּשְׁבִּיחַ כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְיַשֵּׁן.

קוֹרֶה הַרְבֵּה שֶׁאַף אֶפְשָׁר לוֹמַר לַזֶּבֶל טוֹב;

תְּכוּפוֹת הוּא יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ בְּאִוַּלְתּוֹ.

וְעִם גַּסּוּת הַטַּעַם שֶׁל הַפּוֹפּ, הוּא גַּם לֹא פַּעַם

רָאוּי לְהַכָּרַת הַטּוֹב וְלִמְחִיאוֹת כַּפַּיִם.

בָּרוּךְ הַכֵּיף – אַךְ יֵשׁ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהַחְשִׁיךְ.

וְאָז אָנוּ זוֹכְרִים שֶׁ"כֵּיף" קוֹרְאִים גַּם לַחֲשִׁישׁ.

שֶׁגַּם לַכֵּיף יֵשׁ כֶּפֶל

וְשֶׁהַדְּבַשׁ עוֹקֵץ

וְזֶבֶל הוּא גַּם זֶבֶל

וְקֶצֶב הוּא גַּם קֵץ.

שֶׁ"כֵּיף" קוֹרְאִים גַּם לַחֲשִׁישׁ, וְ"אֵשׁ" לְאֵשׁ רָעָה

בִּפְרָט כְּשֶׁמְּזַבְּלִים לָנוּ שֶׁזּוֹהִי הַשְׁרָאָה

וּמַגִּישִׁים לָנוּ תַּפְרִיט שֶׁשַּׁחַת בּוֹ עִם מַחַט:

הַפּוֹפּ פֹּה גַּס וּמְגֻיָּס – וְהוּא שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד.

כֵּן, הָעִדָּן הַזֶּה כְּבָר כָּאן. סְנוּנִית אַחַר סְנוּנִית.

בָּרַדְיוֹ וּבִסְפּוֹטִיפַי מִצְעַד הַפִּי־זְנוּנִים.

קְרִיאוֹת שֶׁמִּשְׁתַּמְּעוֹת לִשְׁתֵּי פָּנִים וּמְקוֹמָן

בֵּין שְׁנֵי פָּנִים בִּלְבַד – בְּבַת־רַבִּים כָּאן כָּל הַזְּמַן.

הֵם מְזַמְּרִים זִמָּה וּמְשַׂחֲקִים אוֹתָהּ אָגֶ'נְדָּה.

זֶה קַל: אֱחֹז בִּזְנַב הַזְּמַן, קַשֵּׁר הַכֹּל לְגֶ'נְדֶּר.

הִמְנוֹן לְחַד־מִינִי אוֹ תְּלַת־גּוּפִי בְּדוּ־אָקוֹרְד

עוֹשֶׂה אוֹתְךָ יַקִּיר הַהַארְד־קוֹר וְעוֹזֵר לִמְכֹּר.

דַּבְרֵר אֶת הַחַיִּים כִּשְׁבִיל בֵּין צֵ'יְיסֶר לְמִטָּה

עִם סִבּוּבֵי רוּלֵטָה, יוֹם אִתָּהּ וְיוֹם אִתָּהּ,

הַחְפֵּץ כְּחֶפְצְךָ – רַק הָעִקָּר זְרֹק אֵיזֶה טְוִיסְט

שֶׁל מַס שְׂפָתַיִם מִתְרַפֵּס עַל תֶּקֶן פֵמִינִיסְט.

דַּבֵּר אִם כֵּן לַיֵּצֶר,

זַמֵּר אִם כֵּן זִמָּה –

פָּשׁוּט תָּרֵץ בַּמֶּסֶר

הַמְּעֻדְכָּן לַזְּמַן.

דַּבֵּר מִצַּד אֶחָד נָמוּךְ – גְּבוֹהָה־גְּבוֹהָה מִצַּד

שֵׁנִי: אַתָּה מוֹבִיל שִׁחְרוּר, אַתָּה מוֹבִיל מִצְעָד!

דַּבְּרִי, זַמֶּרֶת הֲמוֹנוֹת, בְּתֹכֶן מַעֲצִים,

אוֹדוֹת עַצְמֵךְ, עַצְמֵךְ, עַצְמֵךְ, עַד שֶׁיֵּצְאוּ גִּצִּים!

הַשְׁפִּילִי אֶת הַהוּא וְאֶת הַהֵן: הַעֲצָמָה

נָשִׁית הִיא בְּיָמֵינוּ בַּת סוֹגֶדֶת לְעַצְמָהּ.

לִשְׂפַת פְּתַיּוֹת כָּמוֹךְ תְּתַרְגְּמִי אֶת הַזַּ'רְגּוֹן

הַמְּפָרֵק – וְלָךְ כַּפָּרָה כָּל פַּארְק הַיַּרְקוֹן.

אַתְּ פַּנְתָּרָה! אַתְּ נְבִיאָה בְּאֶפֶס מַאֲמָץ

(בַּשְּׁוִיץ הַזֶּה הַמְּאֻלָּץ הַתָּי"ו חָטְפָה קָמָץ).

אֵי יַלְדוּתִי הַלֹּא־פֹּה־לֹא? אַיֵּה הַהֵי־הוֹ־הִיפּוֹ?

כַּיּוֹם הַיְּלָדִים עַל הָאַפְסִי־עוֹד שֶׁל הַהִיפּ־הוֹפּ.

טִירָנִיּוּת מַתִּירָנִית כּוֹפָה פֹּה סֵדֶר סְדוֹם.

מָה יֵשׁ לוֹמַר וְעוֹד מֻתָּר בְּלִי לַעֲבֹר לְדוֹם?

דַּבֵּר לַקִּיר, אִישׁ נוֹשָׁנוֹת, וִידַבֵּר הַקִּיר אֶל

הַקִּיר שֶׁלְּמוּלוֹ – וּמִי תָּשִׁיר פֹּה? נֹעָה קִירֶל.