לאחר נאום "זיהוי התהליכים" של סגן הרמטכ"ל דאז, יאיר גולן, שמעתי אבחנה מבריקה מאיש התקשורת הנפלא ג'קי לוי. "מה אתם רוצים מגולן?", שאל לוי, "הוא בסך הכול חוזר על דרשות יום השואה שמקובלות בבית הכנסת שלו". גולן כמובן איננו נוהג לפקוד בתי כנסת לעתים קרובות, אך ג'קי לוי אבחן כאן יפה מאוד את העובדה שלכל אחד מאיתנו, חילוני כדתי, יש "בית כנסת", ממשי או מטאפורי. קבוצת השתייכות שמהווה מבחינתו את המובן מאליו. לא בכל בתי הכנסת הללו יש תפילות "מנחה" ו"מעריב", אבל בכולם יש את אותן השיחות שאנחנו מנהלים ברחבה שמחוץ לבית הכנסת בין מנחה למעריב. אותם הקולות שאנחנו שומעים, הסנטימנט של קבוצת ההשתייכות שלנו, משפיע על כל אחד מאיתנו לא מעט, וגם חורץ לא פעם גורלות פוליטיים. באופן הזה, אגב, ניתח איש הפרסום הוותיק גיל סמסונוב את נטישת הימין על ידי קבוצת "נסיכי הליכוד". אותם בנים למשפחה הלוחמת גדלו בבתים אידיאולוגיים מאוד, אך בסביבה חברתית שמאלנית. ובסוף, במתח בין בית ההורים לשיחות הסלון של שישי בערב והחברים בקאנטרי קלאב, האחרונים ניצחו.
במידה רבה, גם המתח הנוכחי בין הנדל לשקד משקף את הפער בין בתי הכנסת שלהם. במרחב הפוליטי שמסביב לליכוד, של אנשי מרכז-ימין וימין שאינם מוצאים את עצמם לא באיחוד סמוטריץ'-בן גביר ולא בליכוד שבראשות נתניהו, מסתובבים לא מעט מנדטים. כמה בדיוק? קשה לדעת. אך ללא ספק מדובר ביבול אלקטורלי פוטנציאלי משמעותי. אולם שאלת השאלות שמנסים בימים אלו לפצח שורה ארוכה של סוקרים, יועצים ואסטרטגים, היא איך נכון להגיע ללב של הקבוצה הזו. הבעיה מתחדדת כאשר מבינים שמדובר בקבוצה גדולה, אך גם בלתי אחידה. מסר שיקלע לאוזניו של האחד ידחה לחלוטין את האחר. וכאן, באופן בלתי נמנע, כל פוליטיקאי רואה את התמונה מנקודת המבט של הסביבה הפוליטית-חברתית אליה הוא משתייך.
בציונות הדתית הקלאסית, ששקד אומנם איננה חלק ממנה ברמה האישית אך משתייכת אליה כבר לא מעט שנים מבחינה ציבורית, האינטרס הימני והסנטימנט הימני חזק יותר מאשר הסלידה מנתניהו. מצביעי שקד הקלאסיים, והאנשים שסביבה, היו שמחים מאוד להחליף את נתניהו, אך חשובה להם בהרבה הקמת ממשלת ימין. לכן, אם האופציה הסבירה להקמת ממשלה היא ממשלת ימין של 61 בראשות נתניהו, הם לא יצהלו משמחה אך יתמכו בהקמתה בלית ברירה. בבית הכנסת של הנדל והאוזר לעומת זאת, ההתנגדות לנתניהו עזה הרבה יותר מאשר הסנטימנט הימני החזק. עבור הסביבה של הנדל, הפוליטית וגם החברתית, הקמת ממשלת ימין בראשות נתניהו היא משהו שאי אפשר להשלים איתו בשום אופן. ועם מי הולכים המצביעים? אותם מנדטים צפים אותם הזכרנו קודם? מסתבר שהפילוח שלהם עדיין נותר חידה, חידה שמלבה את המתח הפנימי ברוח הציונית, שימשך למרות צפירת הארגעה שפרסמו שקד והנדל הערב.
