אִרְגּוּן הַמּוֹרִים הָאֲמִתִּי

הוּא מוּזָר, הַמַּצָּב שֶׁנּוֹצַר;

מִי חָשַׁב שֶׁעָשׂוּי כָּךְ לִקְרוֹת?

בְּאַרְצֵנוּ מִשְׂרַד הָאוֹצָר

הוּא אִרְגּוּן הַמּוֹרִים (וְהַמּוֹרוֹת!).

לֹא הִסְתַּדְּרוּת הַמּוֹרִים

בְּרָאשׁוּת בֶּן דָּוִד הַמָּשִׁיחַ

עִם הַקַּו הָאֵיתָן הַקָּשִׁיחַ

לְקִפּוּחַ מוֹרִים צְעִירִים;

וְלֹא אִרְגּוּן הַמּוֹרִים

בְּרָאשׁוּת רַן־הַיָּד־עַל־הַבֶּרֶז

הַשּׁוֹקֵד לְלֹא הֶרֶף עַל הֶרֶס

שְׁמָם, בְּרָמוֹת שֶׁל אֶקְסְטְרִים;

אַף לֹא מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ

בְּרָאשׁוּת הַשָּׂרָה שָׁאשָׁא־בִּיטוֹן

הַחוֹבֶרֶת אֶל מִי שֶׁהִשְׁבִּיתוּ

וּמוֹשִׁיטָה אֶת הַתְּנוּךְ –

אֶלָּא דַּוְקָא מִשְׂרַד הָאוֹצָר

הֵרִים רֹאשׁ מֵעִסְקֵי תַּקְצִיב

וְקָם לַמּוֹרֶה לְמִבְצָר

וְאֶת מִקְצוֹעוֹ הִצִּיב

מֵעַל לַשְּׁלוּלִית הַטּוֹבַעַת

שֶׁל מוּטְבֵי הַוַּעַד,

שֶׁל שׁוּרַת מַסְמְרִים בְּלִי רֹאשׁ

שֶׁלֹּא לְהוֹרוֹת יוֹדַעַת

אַךְ יוֹדַעַת הֵיטֵב לִדְרֹשׁ.

כֵּן, הַשַּׂר לִיבֶּרְמָן

יוֹצֵא כְּלִי

כְּשֶׁהוּא קָם לִיבֵּרָל

כַּלְכָּלִי.

עִלְּגוּת בַּהֵיכָל

בְּיָאלִיק בִּכְבוֹדוֹ הֵקִים

אוֹתָהּ לִפְנֵי שְׁנוֹת צָדִ"י־זַיִ"ן

בְּרֹב טְקָסִים וְעִסּוּקִים

וְעִם כְּתַב עֵת שֶׁשְּׁמוֹ מֹאזְנַיִם.

אָז הַסִּפְרוּת הָיְתָה סִפְרוּת.

הָיְתָה נָשִׁית, הָיְתָה גַּבְרִית:

סוֹפְרִים כָּתְבוּ וְלֹא סָפְרוּ.

וְהָעִבְרִית הָיְתָה עִבְרִית.

אַךְ הַשָּׁנִים עָבְרוּ־דִּלְּגוּ,

וְיֵשׁ תְּמוּרוֹת וְיֵשׁ בְּרָכָה.

בָּא זְמַן לַחְגֹּג אֶת הָעִלְּגוּת,

אֶת אָמָּנוּת הַהַטְרָחָה;

וְלַסִּרְבּוּל הַמְּגֻדָּל

וְלַטִּפּוּשׁ הַמִּתְפַּשֵּׁט

הֻחְלַט בְּרֹב בָּאֲגֻדָּה

לָתֵת שִׁקּוּף מָלֵא בַּשֵּׁם.

נִשְׁמוּ אִם כֵּן עַד סוֹף רֵאוֹת

כִּי מֵעַכְשָׁו הַגּוּף יִקָּרֵא

"אֲגֻדַּת הַסּוֹפְרוֹת (לֹא יָדַעְנוּ! סוֹפְרוֹת?!)

וְהַסּוֹפְרִים הָעִבְרִים בְּיִשְׂרָאֵל".

אָכֵן, מַכָּה לַפְּרִיבִילֵג!

אֲבָל עֲדַיִן קְצָת מַפְלִיא

כֵּיצַד יוֹצְרָיו שֶׁל פְּרִי עִלֵּג

חוֹשְׁבִים עַצְמָם סוֹפְרוֹת־סוֹפְרִים.