אלחנן שפייזר

עורך אחראי בהוצאת סלע מאיר ופרשן לענייני ארה"ב

תפוח זהב גדול: איך תרבות הדיגיטל הישראלית משתווה לאחותה מעבר לים

המדור חילץ חושים ונסע עד לניו–יורק סיטי כדי לערוך השוואה בין התשתית הטכנולוגית בארצות הברית, לבין המצב אצל בעלת בריתה הצנועה אך המתקדמת, מדינת ישראל

קוראים ותיקים בוודאי כבר יודעים: אנחנו כאן במדור דיגיטל עושים הכול למען קוראינו. אז כעת, אחרי ניסויי משחקים, מיזמים משונים ויותר מדי מילים מאונגלזות, המדור גאה להכריז שהוא פרץ גבול נוסף – והפעם גבול גיאוגרפי. מתוך תחושת שליחות ולגמרי לא ממניעים אינטרסנטיים, צוות מדור דיגיטל בילה את השבועיים האחרונים בתפוח הגדול, ניו־יורק סיטי (ופרווריה), כדי לברר מקרוב כיצד נראית תרבות הטכנולוגיה האמריקנית ב־2022, ואיפה עומדת ישראל בהשוואה אליה. המסע היה כרוך בדם, יזע ופיצות מכוסות בפסטה שהייתה בעצמה מכוסה בעוד פיצה. זה היה קשה, זה היה טראומטי, אבל מישהו היה צריך לעשות את זה. כן, אנחנו גיבורים.

1. הטוב

החדשות הטובות הן שהתקדמנו, ואפילו התקדמנו הרבה. בניגוד לנסיעות קודמות שלו לארצות הברית של אמריקה, בהן נחשפו פערים טכנולוגיים גדולים, המדור שם לב שמבחינה דיגיטלית, הרחוב הניו־יורקי דומה מאוד לרחוב הישראלי: הטלפונים בערך אותם טלפונים (אם כי שם יש יותר אייפונים), האוזניות אותן אוזניות והדיגיטציה אותה דיגיטציה. הבדלים שהבחנו בהם בתחום הזה נגעו בעיקר לשכלול – לרוב הטלפונים היו חדשים יותר, התשלום הדיגיטלי בתחבורה ציבורית היה נוח יותר, ו"אפל פיי" ו"גוגל וולט" הפכו את הרכישות השונות – מחנות הבגדים הגדולה ביותר ועד למכולת בפינת הרחוב – לעניין של שתי שניות וטביעת אצבע אחת. הכסף עף ואנחנו אפילו לא צריכים להוציא כרטיס אשראי.

2. הרע

אבל המחירים, הוי המחירים. זו אולי תלונה ישנה, אבל זה לא הופך אותה לפחות מוצדקת – להפך. כל השוואה בין מחירי הטלפונים, המחשבים ובמיוחד מסכי הטלוויזיה בארה"ב למחירים אצלנו תעורר אצל כל בר־דעת תחושת זעזוע וסנטימנטים קפיטליסטיים כה חזקים עד שפורום קהלת ייחשב לקומוניסט מתחילת המאה הקודמת לידו. מחשב נייד שעולה בכל חנות ואתר ישראלי כ־10,000 ש"ח ומעלה, אפשר למצוא בארה"ב בחצי מחיר – וזו לא אנקדוטה אלא הכלל. המדור לא מתיימר להבין יותר מדי במדיניות כלכלית, אבל לא צריך להיות מילטון פרידמן כדי לדעת שמשהו אצלנו לא עובד ומשהו אצלם כן, אז יאללה בואו נתקן את זה.

3. המכוער

עניין המחירים חשוב, ודאי, אך בתחום החשוב לא פחות – ואולי אף יותר – נמצא כמה עניינים תחבורתיים. בראש ובראשונה, וכפי שנכתב כאן בעבר, התחבורה השיתופית אצלם טובה לאין ערוך מאשר אצלנו – בעיקר כי היא קיימת. שירותים כמו "אובר" ו"ליפט" משנים את חוקי המשחק והופכים את ההתניידות לכל כך הרבה יותר קלה ונוחה. גם כאן מדובר בעניין רגולטיבי, בשינויים פשוטים שאפשר לעשות כדי להקל על כל ישראלי שמבקש לנסוע מנקודה א' לנקודה ב'.

ואם כבר נסיעות, ואם כבר רגולציה, המדור שם לב שיש המון־המון כלי רכב חשמליים על הכבישים, והרבה יותר תשתיות שהוקמו כדי לתחזק אותם. רכבי טסלה שהיו בעבר נחלתם של העשירים ביותר נראים בכל חור, וכך גם רכבים חשמליים של חברות אחרות שאינם בבעלותם של מולטי־מיליארדרים פסיכוטיים עם התמכרות קשה לציוצים מטופשים. עוד לא ברור לגמרי עד כמה הרכבים הללו עדיפים על פני זללני הדלק מבחינה סביבתית (ייצור הסוללות כרוך בזיהום ניכר), אבל יש סיבה חשובה הרבה יותר לרצות לראות כאלו בארץ: הם שקטים והם נראים מגניב. בקרוב אצלנו.

לתגובות, המלצות, משחקים (ולהודעות נאצה וקנאה) שלחו לנו לטוויטר: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.