חָשַׁבְתִּי שֶׁכָּאן זֶה חִנּוּךְ

בְּאֵיזוֹ עוֹד מְדִינָה
שׁוֹבֵת אִגּוּד שֶׁל מוֹרִים
בִּדְרִישָׁה לְהַפְנוֹת כָּל תּוֹסֶפֶת דִּינָר
רַק לְמוֹרִים עֲשִׁירִים?

בְּאֵיזוֹ עוֹד מְצִיאוּת
הִסְתַּדְּרוּת הַמּוֹרִים שׁוֹבֶתֶת
בִּדְרִישָׁה לְהַגְבִּיל לִסְכוּם פָּעוּט
אֶת הַתּוֹסֶפֶת לִנְטוּלֵי הַוֶּתֶק?
וְהֵיכָן עוֹד, לְמַעַן שְׁחִיתוּת־הַקְּבִיעוּת,
מְטִילִים כָּךְ אֵימָה וּוֵטוֹ?

בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן בָּעוֹלָם
מִשְׂרַד הָאוֹצָר צָרִיךְ
לְיַצֵּג, דַּוְקָא הוּא, אֶת עִנְיָנָם
שֶׁל הַהוֹרִים וְהַמּוֹרִים (שְׁשְׁשְׁ.. צִרְצָרִים!)

בְּאֵיזוֹ הֲוָיָה הֲזוּיָה
לָאוֹצָר אִכְפַּת מֵהַיֶּלֶד,
כְּשֶׁמִּשְׂרַד הַחִנּוּךְ בְּחִיּוּךְ מְזֻיָּף
מְגַבֶּה כְּנֻפְיָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת?

תַּעֲנוּ לִי אוּלַי וְתַגִּידוּ –
רַבּוֹת בָּעוֹלָם הַגִּילְדּוֹת,
אִגּוּדִים הָעוֹמְדִים לִצְעִירִים כְּחָסָם
בִּשְׁקִידַת זִקְנֵיהֶם לְהַשְׁמִין אֶת כִּיסָם,

וְדוֹרְסִים
לְשֵׁם כָּךְ אֶת הָעָם הַחַלָּשׁ,
וְדוֹרְכִים
עַד כָּתֵף אֶת יָדִית הַקָּלָאשׁ,
וְדוֹרְשִׁים
לְקַבֵּל עַל כָּל זֶה גַּם צָלָ"שׁ;

וְתֹאמְרוּ: כָּךְ עוֹבְדִים וְעָדִים –
וְאֶדֹּם.
וְתֹאמְרוּ: אַל תַּחְלֹם חֲסָדִים,
כָּךְ הִיא סְדוֹם.

וּלְרֶגַע אֶדֹּם:
כֵּן, דַּרְכּוֹ שֶׁל אִגּוּד.
כָּכָה זֶה תַּחַת דֶּגֶל אָדֹם.
אָז אָנוּד,
וְאָנוּד בֶּעֱנוּת בַּשֵּׁנִית,
וּבְחִיּוּךְ מַר, מִתְּנוּךְ וְעַד תְּנוּךְ,
אַגִּיד, לְאַחַר שֶׁאָנִיד –
חָשַׁבְתִּי שֶׁכָּאן זֶה חִנּוּךְ…

שֶׁכָּאן זוֹ לֹא גִּילְדָּה וְכָאן לֹא צָבָא
הַצּוֹעֵד עַל גַּבֵּי צְעִירָיו (וְקֵבָה);
שֶׁכָּאן מַרְאִים דֶּרֶךְ,
שֶׁכָּאן מַקְנִים עֵרֶךְ,
שֶׁכָּאן הַדֵּרוּג לֹא חָשׁוּב מֵאַחְוָה,

וְלֹא טוֹחֲנִים צְעִירוּת,
וּמוֹרֶה אֵינוֹ רָם־אוֹ־מָרוּד,
וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לַמּוֹרֶה הַצָּרוּד
לְצַד גְּמוּל הִשְׁתַּלְּמוּת גַּם גְּמוּל מְסִירוּת
וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה כָּאן גַּם גְּבוּל לְצָרוּת הָעַיִן.

אַךְ אָיִן.
וְהַתִּקְשֹׁרֶת מְפַמְפֶּמֶת
אֶת הַמַּאפְיָה, מְטַמְטֶמֶת
עִם הַשִּׂיחַ אֶת קְהַל קוֹרְאֶיהָ,
עוֹשָׂה לְבֶן־דָּוִד כָּבוֹד כְּמוֹ לַמָּשִׁיחַ
אוֹ לְפָחוֹת כְּמוֹ לְפָלִיט מֵאֵרִיתְרֵאָה.