אם דוד בן־גוריון היה מגיע ביום שני השבוע לאוניברסיטה בבאר־שבע, הוא כנראה היה שואל אם המדינה שהכריז על עצמאותה עדיין קיימת, או שמא הנגב נמסר לחסות האו"ם. בלב המוסד שנקרא על שם ראש הממשלה הראשון עמדו סטודנטים ערבים, נופפו בדגלי אש"ף ושרו שירים לאומניים בעצרת לזכר ה"נכבה" – אסון הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
הנהלת המוסד האקדמי לא רק אישרה את קיום האירוע והנפת הדגלים, אלא אף הבהירה שהיא גאה בסטודנטים הללו. "יומיים אחרי יום הגיוון הבינלאומי, נוכחנו שוב לראות שהקמפוס שלנו מכיל סטודנטים וסטודנטיות מכלל החברה הישראלית, המחזיקים במגוון דעות והשקפות. אנו גאים בסטודנטיות ובסטודנטים שלנו המגלים אכפתיות כלפי הסובב אותם, ומביעים את דעתם", נכתב בהודעת ההנהלה.
למחרת התגלה שבמוסד אקדמי אחר, שיח "מגוון הדעות" כבר עלה שלב. לפי הפרסום באתר החדשות 0404, בישיבת ועדת המשנה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה התקבלה ברוב קולות ההחלטה לשנות את שם "החוג ללימודי ישראל" ל"חוג ללימודי ישראל ופלסטין", לצד קריאה "לתת יותר משקל לקורסים בהיבטים פלסטיניים". באוניברסיטה הפתוחה לא הכחישו את הדברים, ומבירור קצר שערכתי עלה כי אכן כך היה.
ההחלטה אינה סופית עדיין, וזקוקה לאישור הסנאט של האוניברסיטה הפתוחה, אולם גם אם ראשי האוניברסיטה יתעשתו – העלאת רעיון העוועים הזה צריכה לבדה להדליק נורות אזהרה בוהקות. התפיסות הציוניות הברורות של גאווה לאומית מוחלפות בשלב הראשון במעין ניטרליות, שנותנת מקום ל"שני הנרטיבים" ומשם ממשיכה הלאה אל מחוזות הפוסט־ציונות.
מי שרוצה להבין עד היכן הצעדים הללו יכולים להגיע, מוזמן להסתכל על המתרחש מעבר לאוקיינוס. בקמפוסים בצפון אמריקה, היחס השלילי כלפי ישראל הוא כבר בעיה ידועה. לאחרונה שבתי ממסע של מפגש עם קהילות יהודיות בניו־יורק, בהובלת הרב אילעאי עופרן והרבנית יפה גיסר (בחסות מכון שחרית ובמימון הפדרציה היהודית של ניו־יורק). אחד הנושאים המרכזיים שעלו במפגשים עם נציגי הקהילות היהודיות הייתה בעיית הקולג'ים – המכללות שצעירי אמריקה פותחים בהן את דרכם האקדמית. דוברים רבים, מכל הזרמים היהודיים ומכל הגילים, סיפרו שצעירים יהודים חשים לא בנוח בקולג'ים בגלל זיהוים עם ישראל, מדינה שנתפסת שם ככובשת מדכאת.
היחס השלילי כלפי ישראל גורם לסטודנטים יהודים רבים לנוע שמאלה בדעותיהם הפוליטיות, עד כדי רצון לניתוק הקשר עם מדינת העם היהודי. אובדן הזיקה לישראל מוביל בהמשך להיחלשות הפן היהודי בזהותם, ומשם קצרה הדרך להתבוללות. הנתונים שהוצגו בפנינו היו חדים: הצעיר היהודי בארה"ב הולך ומתרחק מישראל ובהמשך גם מזהותו היהודית, ולטענת כל הדוברים שפגשנו, למתרחש בקולג'ים יש קשר הדוק לכך. לסוכנות היהודית יש אפילו שליחים מיוחדים לקולג'ים, ישראלים צעירים שנוסעים לסייע לתאי הסטודנטים היהודים של ארגון "הלל" כדי לעורר מעט את הרוח היהודית.
אירועים כמו אלו שהתרחשו באוניברסיטת באר־שבע ובאוניברסיטה הפתוחה מעלים את החשש שכמו בתחומים רבים אחרים, טרנדים שהחלו בארה"ב מגיעים באיחור לישראל. כבר כיום האקדמיה בישראל לא נחשבת ללאומית או ימנית, והאירועים הללו מעידים על התחזקות המגמה. מי שלא רוצה למצוא את עצמו בעוד עשור, או אפילו פחות, עם אוניברסיטאות ומכללות ישראליות שמתקיימת בהן פעילות נגד ישראל, כדאי שיתעורר ויעצור את המגמות הללו כבר עכשיו.
