כּוֹכָבִים מוּגָפִים בְּשִׁכְבָה

מְעֻשֶּׁנֶת. הֵיכָן בַּר-כּוֹכְבָא?

אַיְּכֶם, כּוֹכָבִים בְּנֵי רִבּוֹא?

מִי זוֹכֵר אֶת שִׁמְעוֹן הַגִּבּוֹר

שֶׁשָּׁכַחְנוּ מִפְּנֵי רַבִּי-שִׁימוֹן?

הֲיָעִירוּ אוֹתוֹ? הֲיַנְשִׁימוּ?

אֵי אַתֶּם, בְּנֵי הַהֵי וְהַכִּיפָאק?

מִי סוֹפֵר עוֹד אֶת רַבִּי עֲקִיבָא?

מִנְיָנוֹ עוֹד צָרוּב, הוּא נִקְרַשׁ בִּי –

אַךְ הַכֹּל חוֹגְגִים רַק אֶת רַשְׁבִּ"י.

בְּגִילִי שֶׁאֵינֶנּוּ מֻפְלָג

עוֹד זָכוּר לִי אַחֶרֶת יוֹם לָ"ג:

עוֹד זְכוּרִים לִי הַחֵץ וְהַקֶּשֶׁת,

מַשּׂוּאַת הַמּוֹרְדִים הָעִקֶּשֶׁת.

אַךְ נִצְּחוּנִי בָּנַי וּזְקֵנַי

וְהֶחְלַפְנוּ קַנַּאי בְּקַנַּאי –

בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל חֵרוּתְנִיק מוֹרֵד

בָּא פָּרוּשׁ וַאֲבִי כָּל חָרֵד.

הִתְחַלֵּף כָּאן קַנַּאי דְּרוֹר בְּלִי תְּנַאי

בְּקַנַּאי שֶׁמְּלָאכָה הִיא לוֹ גְּנַאי.

עַל מַטְרִים חַ"כּ בֶּן-גְּבִיר הֶעֱדַפְנוּ

אֶת אָבִיו הַקַּדְמוֹן שֶׁל חַ"כּ גַּפְנִי.

הֶחֱלַפְנוּ שִׁמְעוֹן בְּשִׁמְעוֹן –

נוּ, יָפֶה שֶׁהִשְׁאַרְנוּ אֶת שְׁמוֹ.

בַּר יוֹחַאי, בְּחַיַּי שֶׁנִּמְשַׁחְתָּ.

בַּר כּוֹכְבָא, אֶת הַזְּמַן לֹא מָשַׁכְתָּ.

שְׁנֵי קְצָווֹת (זֶה לֹא לִי, גַּם זֶה לֹא) –

אֵיכָכָה הִתְחַלְּפוּ מַזָּלוֹת:

בַּר יוֹחַאי עַל אַרְיֵה בִּסְעָרָה,

בַּר כּוֹכְבָא מְאֻפְסָן בִּמְעָרָה.

בַּר אַתְחַלְתָּא בְּבַעַל מְכִילְתָּא –

מִי יֵדַע אִם יֶשְׁנוֹ מַשְׁמַע עֹמֶק

בַּחִלּוּף שֶׁעָבַר לָ"ג בָּעֹמֶר.

חֲמוּלָה וְחַפְלָה

הָאֹזֶן הִצְטָרְמָה אֵי-אָז וּפְקָק אוֹטֵם נִדְחַף לָהּ

כְּשֶׁנִּשְׁמַע בְּצַלְאֵל סְמוֹטְרִיץ' מִסְתַּיֵּג מֵחַפְלָה

וּמֵחֲמוּלוֹת שֶׁאוּלַי אִשְׁתּוֹ בִּשְׁעַת לֵדָה

נִרְתַּעַת קְצָת בִּלְשׁוֹן עֲרָב לִשְׁמֹעַ לְיָדָהּ.

אֲבָל לְנֹכַח הַמַּרְאוֹת הַפַּעַם בַּהֲדַסָּה,

מוֹרְאוֹת הַחַפְלָה שֶׁבִּצְּעָה חֲמוּלָה לְלֹא קְלָאסָה,

צָרִיךְ אֵיזֶה צִבּוּר לִפְגֹּשׁ כְּלָלִים שֶׁיִּתְחֲמוּ לוֹ,

בְּלַוּוֹתוֹ חוֹלִים, וְלוּ אֶת גֹּדֶל הַחֲמוּלוֹת.

נֹעַם חוֹבְלִים

יָדָיו רַב לָנוּ. יָד חוֹמְלִים

וְיָד שׁוֹתְלִים וְיַד חוֹבְלִים.

לְנֹעַם רָז, גִּבּוֹר חִידָה,

קִדָּה.