לֹא, זֶה לֹא מַזְכִּיר אֶת אוֹסְלוֹ.

לְפָחוֹת עֲדַיִן. עוֹד־לֹא.

אָנוּ מְשַׁיְּפִים אִינְסְטִינְקְטִים בְּנֵי עֶשְׂרִים.

וְהַבַּעַת וְהַכַּעַס וְהַצַּעַר

מִתְמַסְּרִים וּמִתְיַסְּרִים וּמִתְנַסְּרִים,

וּבֵינְתַיִם וְעִידוֹת שָׁלוֹם;

כְּמוֹ בְּטַאבָּה? זֶהוּ זֶה, שֶׁלֹּא.

כִּי עַכְשָׁו, עַל כִּתְפֵיהֶן שֶׁל שְׁנוֹת טְרַאמְפּ־בִּיבִּי,

כְּבָר אֵינֶנּוּ שָׁם. זֶה לֹא אוֹתוֹ פֻּלְחָן

שֶׁל יְמֵי בָּרָק. זֶה לֹא אוֹתוֹ קָלִיבֶּר

וַאֲנַחְנוּ לֹא מָנָה עַל הַשֻּׁלְחָן:

בְּרִית עַמִּים לוֹחֶמֶת וְסוֹכֶכֶת

לֹא דּוֹמָה לְנֶשֶׁף עִם רוֹצְחֶיךָ.

לֹא, הַפַּעַם אָנוּ לֹא עַל הַצַּלַּחַת

וְאֵינֶנּוּ מְפַיְּסִים אֶת הַקַּצָּב.

נִפְתְּחָה לָנוּ, זֶה בֶּטַח, הַצַּלֶּקֶת,

אַךְ פּוֹצְעֵנוּ כְּקַבְּצָן בַּחוּץ נִצָּב.

כָּאן הָיָה נִשְׁלָם הַפְּרִיט –

אִלְמָלֵא אַרְצוֹת הַבְּרִית.

כֵּן. אֶל מוּל כָּל בְּנֵי בְּרִיתֵנוּ

הַבָּאִים מִלֵּב עֲרָב

הַתְּקִיפָה עַזַּת הַתֶּנַע

בָּאָה דַּוְקָא מֵאַרְהָב

שֶׁצִּירָהּ שָׁם, הַשַּׂר בְּלִינְקֶן,

שָׁב לִקְשֹׁר אֶת חוּט הַלִּינְקֶג'

הַמַּחְזִיר אֶת הַסַּכִּין

לְיָדָהּ שֶׁל פָּלַסְטִין

וּמֵשִׁיב אֶת יְהוּדָה

לְתַפְרִיט הַסְּעוּדָה.

בְּלִינְקֶן כָּאן, בּוֹלֵס לוֹ קוֹלְסְלוֹ –

לֹא, הַצִּילוּ, לֹא שׁוּב אוֹסְלוֹ!

הַשִּׁיר מַשְׁחִית

כְּבוֹד הַשּׁוֹפֶטֶת אַגְמוֹן־גּוֹנֵן,

שִׁיר בִּפְסַק דִּין הוּא צִמּוּק. לֹא נִמּוּק.

כִּי שִׁיר הוּא דָּבָר מִתְבּוֹנֵן, מִתְרוֹנֵן,

לִפְעָמִים מִתְלוֹנֵן, לִפְעָמִים מְכוֹנֵן,

אַךְ תָּמִיד מִתְגּוֹשֵׁשׁ וְסָמוּק.

שִׁיר הוּא נָגוּעַ. נִרְגָּשׁ. נִפְעָל.

גַּם אִם יֵשׁ בּוֹ צַוִּים שֶׁל עֲשֵׂה וְשֶׁל אַל,

גַּם אִם צוֹפֶה הוּא עַל תֶּקֶן שְׁבוּעִי,

גַּם אִם הוּא נְבוּאִי –

אֱלוֹהָיו הַמְּנַבְּאוֹ הוּא הַלֵּב,

בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב.

בַּמִּקְרֶה הַשָּׁכִיחַ, קָהָל מִתְלַהֵב

הַמַּחְנִיף דַּעְתּוֹ.

אִם אֵינוֹ עֲרָפֶל, אִם נָקַט הַכְרָעָה,

זוֹ לְכָל הַיּוֹתֵר הַכְרָעַת הַשְׁרָאָה,

בְּלִי הֲלִיךְ, בְּלִי צְדָדִים, בְּלִי שִׁמּוּעַ.

אוּלַי יִשָּׁמַע לָךְ תָּמוּהַּ,

אֲבָל שִׁיר הוּא פְּסַק־דִּין בִּשְׁמִיעַת צַד אֶחָד

וְלָכֵן פְּסַק־דִּין־שִׁיר הוּא מֻשְׁחָת.

שִׁיר נוֹטֶה לַיָּפֶה. לַשִּׁקּוּל הַיָּחִיד. לָאָדָם הַיָּחִיד.

לִמְלַטֵּף הַמַּצְפּוּן. לַשָּׁנוּן. לֹא, הוּא לֹא מְעֻוָּת,

אַךְ בִּפְסַק בֵּית מִשְׁפָּט, אִם הוּא בָּא בּוֹ לְבַד,

הַשִּׁיר מַשְׁחִית.