ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (או בשמה התקשורתי הקבינט המדיני-ביטחוני) התכנסה השבוע לדיון דרמטי בעקבות גל הטרור. היה מצופה מממשלת ישראל, שזו פעם ראשונה שהיא מתמודדת עם גל טרור רצחני במתכונתו הנוכחית, שהדיון יעסוק בשאלה איך הגענו למקום בו ערבים רוצחים אזרחים ברובי סער ולא כמה שוטרים צריך להוסיף בתקנים.
עם כל הכבוד, שיח על כח אדם מנהלים במפגש בין השר הממונה, שר האוצר שבכלל לא טרח להגיע לישיבה, שר הביטחון וראש הממשלה. במקום לשאול את צמרת המערכת הביטחונית מה קורה פה? עסק הדיון במה יצא לציבור במסרים. מי השר הלוחמני? מי השמאלני? ומי יתגבר את המשטרה משרד האוצר או צה״ל.
במדינת ישראל יש סדר ומשילות מאוד ברור ומסודר. הרמטכ״ל לא צריך לא שר ולא ראש ממשלה שיגיד לו לתגבר כוחות הוא יודע לעשות את הדברים האלו לבד. השב״כ שמסכל מאות פיגועים כל שנה לא צריך ריענון נהלים מראש הממשלה כדי לתפוס את המחבל הבא.
ראש הממשלה ישב בקבינט וההחלטה הכי דרמטית שיצאה משם היא קריאה לציבור להוציא את הנשק מהכספת ולהסתובב איתו. אדוני ראש הממשלה, מחזיקי הנשק הבינו את זה אחרי הפיגוע הראשון בבאר שבע, הם לא חיכו להנחיה מהדרג המדיני אחרי 11 קורבנות.
כל החלטות הקבינט ללא יוצא מן הכלל הן החלטות מקצועיות שהדרג המדיני לא צריך לקבל. הוא לכל היותר צריך לפקח עליהן. בישיבה כזו בה מתכנסים שרי הממשלה צריך לעסוק רק בשאלה אחת וזה הכשל. איך יתכן שהמערכת לא זיהתה, איך יכול להיות שההתראה בגלל נפיצות האירועים הייתה קיימת מחודש פברואר, וכמה שעות אחרי הישיבה צוטטו שרים בקבינט שהם ״בהלם! לא היה לנו מושג שיש התראות״ כי להבנתם לא הייתה התראה לפיגועים.
גל הטרור הזה היה כתוב על הקיר ואנחנו הכתבים הצבאיים תודרכנו עליו כבר לפני יותר מחודש וכל מה שהיה צריך לעשות זה להיערך. אבל הממשלה כמו מערכת הביטחון התאהבו יותר מידי בהסדרה, ברצון לרצות את ארגוני הטרור במפגשים פומביים, בהלוואות, בשחרורי סגרים ובמתן היתרי עבודה. החשיבה לפיה ״רווחה תאפשר שקט״ זו חשיבה שצריך למחוק אותה.
היה מצופה מהבכירים במערכת הביטחון שחטפו, סליחה על הביטוי – יריקה בפרצוף מחמאס ב"שומר החומות", אחרי שנתנו לארגון מאות מיליוני דולרים במזוודות, שיבינו שאין קשר בין מדיניות הרגיעה להחלטת ארגוני הטרור להוציא פיגועים. אבל הכמיהה לשקט משקר כנראה משכר את חושיהם.
הדרג המדיני ישב בקבינט ולא שאל אף שאלה קשה, אף אמירה של ״זה לא יתכן שהמערכת דרוכה ומפספסת״ כלום. אבל מה כן היה שם? שיח ריק מתוכן של ראשי הממשלה, זה שבפועל וזה שחלופי, סביב הדילמה איך נכון לכנות את גל הטרור וכן יש משהו שעסוק בהגדרה שחלילה לא תהפוך לשורה בתחתית מסכי הטלוויזיה ״הטרור הערבי״ כי זה פוגע ברגשותיהם של האמריקאים. כמו שציטט ירון אברהם אמש את ״ההדלפה״ – ״האמריקאים לא רואים את זה בעין יפה״.
