בִּשְׁתַּיִם־שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם־שְׁתַּיִם

מַעֲצָמָה אֶל תּוֹךְ שְׁכֶנְתָּהּ פָּשְׁטָה עִם

שַׁחַר – וְתֵרְצָה, עַל סַף שֶׁל יוֹם,

שֶׁזֶּהוּ כּוֹחַ לִשְׁמִירַת שָׁלוֹם.

כָּכָה מְמַתְּגִים! זֶה מַעֲצִים.

זֶה עוֹד יַמְשִׁיךְ: שָׁלוֹם שֶׁל אַמִּיצִים,

וְתַהֲלִיךְ שָׁלוֹם, וּמַחֲנֵה

הַשָּׁלוֹם, וְשׁוֹחֲרֵי, יוֹנֵי,

וְדוֹר פּוֹלֵשׁ שׁוֹלֵף שָׁלוֹם, וְאָז

קָרְבְּנוֹת שָׁלוֹם. מִתּוּג זֶה אָס.

וְשָׁם, כְּמוֹ פֹּה, זֶה חִישׁ מַהֵר מַסְלִים.

רַק עָבְרוּ יוֹמַיִם – וְטִילִים.

שׁוֹפֵט שָׁוֶה שַׁמְרָן

יֵשׁ הַרְבֵּה הַשְׁקָפוֹת; מִסְפָּרָן לֹא מֻפְחָת.

שַׁמְרָנוּת הִיא אַחַת מֵרַבּוֹת, רַק אַחַת.

הַשְׁקָפָה הִיא עִנְיָן שֶׁל גִּישָׁה, שֶׁל לִמּוּד –

שַׁמְרָנוּת הִיא דֵּעָה בְּלִי יֻמְרָה לִשְׁלֵמוּת.

אֲבָל יֵשׁ מְלָאכוֹת אֲשֶׁר זֶה עִקָּרָן;

הַשְּׁפִיטָה, בַּמַּהוּת, הִיא עִנְיָן לְשַׁמְרָן.

יֵשׁ הַרְבֵּה מְלָאכוֹת. הַשּׁוֹפֵט – מְלַאכְתּוֹ

לְהָגֵן עַל הַחֹק, וּלְרוּחוֹ לֹא לַחְטֹא.

אִם כּוֹפֵת הַשּׁוֹפֵט אֶת הַחֹק וְלוֹפֵת

אֶת נַפְשׁוֹ כִּרְצוֹנוֹ – הוּא אֵינֶנּוּ שׁוֹפֵט

כָּרָאוּי לַמִּקְצוֹעַ הַזֶּה וְלִשְׁמוֹ;

כִּי שׁוֹפֵט הוּא שַׁמְרָן. מְלַאכְתּוֹ הִיא לִשְׁמֹר.

יֵשׁ הַרְבֵּה תַּפְקִידִים, יֵשׁ הַרְבֵּה מְלָאכוֹת;

מְלַאכְתּוֹ שֶׁל שׁוֹפֵט הִיא לִשְׁמֹר עַל הַחֹק.

יֵשׁ אָמְנָם גַּם שׁוֹפְטִים שֶׁפֵּרְשׁוּ וְשָׁנוּ,

שֶׁהַחֹק הוּא לָהֶם רַק מִשְׂחַק פַּרְשָׁנוּת.

הֵם שׁוֹמְרִים לָהֶם מָה? שֶׁמֶן טוֹב וְשֵׁם רָם;

אַךְ שׁוֹפֵט הַשּׁוֹמֵר אֶת הַחֹק הוּא שַׁמְרָן.

שׁוֹמֵר אָחִיו

אָחִי הַמָּסָרְתִּי פִּתְאוֹם מַטִּיף מוּסָר:

"שָׁמַרְתָּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת אַחֲרֵי בָּשָׂר?"

וְהוּא מֵנִיף מַקֵּל

וְהוּא מַצְלִיף כְּשׁוֹט:

"אַתָּה מִדַּי מֵקֵל,

אָחִי". תְּמוּנוֹת קָשׁוֹת.

רַק תְּמוֹל עַל מְתִינוּת טִרְחֵן, עַל הֲכָלָה,

וּפֶתַע הוּא רוֹגֵן: "דָּתִי, תֹּאכַל חָלָק!"

פְּקֻדּוֹת הוּא לִי תּוֹפֵר,

חֻמְרוֹת חָתָם סוֹפֵר.

חוֹפֵר עַד הַתַּחְתִּית:

"הָרַבָּנוּת הִיא מַמְלַכְתִּית!"

קוֹפֵץ בְּלֵיל־שִׁשִּׁי לְמַכָּרָה מִטִּינְדֵּר

וְהַפְתָּעוֹת שׁוֹלֶה לִי מִבֵּיצַת הַקִּינְדֶּר:

"תַּקְשִׁיב לִי, דָּתִי־בְּלַאי",

הוּא מְסַנֵּן זָעוּף,

"תַּקְשִׁיב עַכְשָׁו אֵלַי:

קוֹל בְּאִשָּׁה נִאוּף!"

אָמַרְתִּי לוֹ: אָחִי, דָּת כְּבַקָּשָׁתְךָ

אַתָּה נוֹהֵג; יָפֶה. אֲבָל בִּשְׁעַת רִתְחָה,

בַּהֲנִיפְךָ כְּשׁוֹט

הַאֲשָׁמוֹת קָשׁוֹת,

יֵשׁ עִנְיָן שֶׁקֹּדֶם

אֶת עַצְמְךָ תִּקְשֹׁט.