בשבוע שעבר העלה העיתונאי רועי שרון תמונה מהכפר בורין, שם מתנהלים מאבקים בין מתנחלים ל"פלסטינים" ואנרכיסטים משמאל שתומכים ב"פלסטינים". באחד הימים הגיע למקום חבר הכנסת אחמד טיבי מהרשימה המשותפת ובתמונה שהעלה שרון, הוא מתאר קצין צה"ל שמושיט יד לטיבי כדי ללחוץ לו יד ואת טיבי מסרב להושיט יד חזרה.
הקצין התנהג באופן ראוי וטבעי. כל אדם הגיוני היה מושיט יד לחבר כנסת והקצין פעל כנדרש וכמתבקש. גם טיבי התנהג כפי שנדרש ומתבקש מפלסטיני שוחר מלחמה והמפגש בין השניים היה הדוגמה הטובה ביותר להתנהלות של מדינת ישראל והפלסטינים מאז תחילת הסכסוך ועד היום. בעוד שאנחנו מושיטים יד לשלום, מציעים ויתורים ומוחלים על כבודנו, הפלסטינים תמיד בוחרים לסרב לכל מחווה ובלבד שהסכסוך לא יסתיים. אך התמונה המדוברת מציעה עוד זווית ראייה על הפלסטינים והיא ההתנשאות והבעלות שחלקם מרגישים כלפי ישראל וישראלים. טיבי מפגין זאת היטב.
חשוב קודם להסביר שאחמד טיבי, על אף היותו אזרח ישראלי, רואה בעצמו פלסטיני ומזדהה עם הפלסטינים ומטרותיהם. הוא מזדהה יותר עם מטרות הפלסטינים מאשר עם מטרותיה של מדינת ישראל והוא מבטא זאת לא רק מילולית, אלא גם פיזית כפי שמדגימה אותה תמונה. בהתאמה, טיבי מאמין ומרגיש כפי הנראה שהוא אדון הארץ והבעלים האמיתיים של האדמה הזו. רק אדם שחש התנשאות וזלזול כלפי האחר יכול לסרב ללחוץ לו את היד. וטיבי אכן מזלזל בנו ולועג לנו והדרך להוציא את האוויר מבלון השחצנות וההתנשאות, עוברת גם היא בהבהרה נחושה מי הריבון בישראל.
ההזדהות הטוטלית הזאת עם מי שרואה במדינת ישראל את אסונו (הנכבה), היא רציפה ומוצהרת ללא ניסיונות ערפול או כפל לשון. ישר מהמקפצה וכדי להמחיש שוב ושוב את האבסורד הזה – חבר פרלמנט התומך בישות שפועלת לחרב את מדינתו – הקריא יו"ר תע"ל, הח"כ טיבי בכנסת ישראל את שמות המחבלים שהימ"מ חיסל בשבוע שעבר בשכם. מדובר בחוליית טרור עם קבלות שהייתה בדרך לפיגוע הבא, אך טיבי האשים במילותיו את לוחמי הימ"מ ואת הדרג שאישר פעולה זו ב"הוצאה להורג ללא משפט שתביא לשפיכות דמים נוספות". את קריאתו קינח טיבי במשפט "ירחם האל על השהידים", כשהוא עצמו רואה במחבלים שהידים ולא מהסס להגיד את זה. (הח"כ עופר כסיף החרה והחזיק אחרי מנהיגו כשאמר כי "הפשע הזה באחריות הקואליציה על כל מרכיביה". מדובר במי שנבחר לכנסת בניגוד לסעיף 7א' לחוק יסוד הכנסת, בהכשר בג"ץ, אבל כסיף זו אופרה אחרת ששווה התייחסות בפני עצמה).
למעשה, מתקיים במדינת ישראל מצב אבסורדי, ייחודי, שאין כדוגמתו במדינות העולם ובו יושבים בפרלמנט נציגים של רשימות מנוגדות אינטרסים למהותה של המדינה, נציגים שאינם מהססים לחתור תחת יעדיה והגדרתה הבסיסית ומצהירים על כך בריש גלי. אם נשים בצד את הפוליטיקלי קורקט ושאר תוצרי מכבסה, הרי ברור לכל בר לבב שמדובר בגיס חמישי.
ספק אם הממשלה הנוכחית על הרכבה השנוי במחלוקת תצליח במה שכשלו הממשלות הקודמות: לתקן את המצב ההזוי הזה. מדובר בסוגיה קיומית, אבל עלינו, האזרחים הציונים שחיים את נס תקומת העם היהודי בארצו ומבינים היטב מה האלטרנטיבה לא להרפות ולדרוש מכל הנהגה את סיום המצב ההזוי הזה שמתקיים בו מעשה נבלה בוגדני ברשות התורה. תורת אנשי החוק הפרוגרסיבי.
