השבוע יכולנו לראות בשידור חי כיצד שילוב הכוחות הסימביוזי בין בית המשפט העליון ובין הייעוץ המשפטי מרוקן מתוכנו חוק שהעבירו חברי הכנסת, וזאת בלי לבטל את החוק עצמו. בשביל הקסם הבא נזדקק ליועץ משפטי, שופטים, ארגון זכויות אדם, חוק שנועד למטרה לאומית, והקדמה קצרה.
בשנת 2011 חוקקה הכנסת חוק המאפשר שלילת אזרחות למי שביצעו פיגוע טרור או הורשעו במעשה בגידה במדינה. זאת לאחר ששר הפנים יגיש לבית המשפט, באישור היועץ המשפטי לממשלה, בקשה לשלילת האזרחות. מעבר לפן ההצהרתי, אחת ממטרות החוק שהוזכרו בדיונים במפורש הייתה שלילת ההטבות הסוציאליות ממחבלים, שכידוע מקבלים תשלומים מהרשות הפלסטינית.
ב־2017 החליט לראשונה שר הפנים דאז אריה דרעי להשתמש בחוק, וביקש לשלול את אזרחותם של שני מחבלים. הראשון הוא עלאא זיוד, תושב אום אל־פחם שדרס חיילת ופצע אותה קשה בצומת גן־שמואל ב־2015, דרס חייל נוסף, ולאחר מכן יצא ממכוניתו ודקר שני אנשים נוספים; השני הוא מחמד מפארג'ה מהעיר טייבה שהטמין ב־2012 מטען חבלה באוטובוס בתל־אביב, וגרם לפציעתם של 24 אנשים. בבית המשפט נקבע כי אזרחותו של זיוד אכן תישלל, אולם מפארג'ה ימשיך ליהנות מאזרחות ישראלית בטענה ש"במדד מעשי הטרור", מעשהו אינו "חריג או קיצוני".
לבית המשפט העליון הוגשו שני ערעורים – האחד מטעם המדינה נגד ההחלטה לא לשלול את אזרחותו של מפארג'ה, והשני מטעם האגודה לזכויות האזרח ועדאלה נגד שלילת אזרחותו של זיוד, ובבקשה לבטל כליל את החוק לשלילת אזרחות ממחבלים.
בעליון שמחו על ההזדמנות לבחון עוד חוק, והמדינה התבקשה להגיש את תגובתה. כאן נוצר סיבוך מסוים: מכיוון שלשניים אין כל אזרחות אחרת, כדי להישאר בישראל עליהם לקבל מעמד חוקי כלשהו; כאן קבע היועמ"ש כי המעמד היחידי שאפשר לתת למחבל שאזרחותו נשללה הוא "רישיון א/5", בטענה שכל דרך אחרת תהיה לא חוקתית. "א/5" הוא מעמד קרוב לתושבות, שאינו מעניק זכאות לדרכון ולהצבעה בבחירות, אבל כן מעניק את כל סל ההטבות הסוציאלי של מדינת ישראל. ומה בנוגע לכך ששלילת ההטבות הייתה אחת ממטרות החוק? את היועמ"ש זה פחות עניין. עמדתו נכללה כמובן בתגובת המדינה, אולם דרעי התעקש כי תופיע גם עמדתו שבמקרים המסוימים הללו אכן יוענק "א/5", אולם לפי החוק אפשר עקרונית להעניק גם מעמד נמוך יותר, שאינו כולל הטבות סוציאליות.
ביום שלישי נערך סוף־סוף הדיון בעליון, ובאופן נדיר, וכנראה לא מקרי, הנשיאה חיות החליטה שהוא ישודר באינטרנט. מי שצפה בשידור התקשה שלא להתרשם מהפטריוטיות שהפגינו חברי ההרכב. עו"ד סוסאן זהר מארגון עדאלה התקשתה לעמוד במטח השאלות שהנחיתו עליה השופטים. היו מי שתהו האם מצב הרוח הקרבי של השופטים, שלא ממש מאפיין את התנהלותם הרגילה מול נציגי ארגון שמאל, קשור למצלמות.
אולם לאחר ההצגה היפה הזו הגיע תורו של נציג מחלקת הבג"צים, עו"ד רן רוזנברג. רוזנברג הסביר שהמדינה מתנגדת לפסילת החוק מכיוון שהיא בכל מקרה מתחייבת להעניק לכל מחבל שאזרחותו תישלל רישיון א/5. רגע, אמרו השופטים, האם המדינה מבקשת שנפסוק שהחוק חוקתי בזכות הענקת רישיון א/5? כן, ענה רוזנברג.
התשובה של רוזנברג סתמה את הגולל על חוק שלילת האזרחות למחבלים. בית המשפט ככל הנראה לא יפסול את החוק, וכל אוהדיו יוכלו לומר בששון ש"הנה, בית המשפט לא פוסל חוקים", אולם השופטים יקבלו כמובן את עמדת המדינה המאפשרת רק להעניק אשרת שהייה הכוללת זכויות סוציאליות מלאות, והפסיקה הזו תהפוך לפרשנות מחייבת מעתה ואילך. כך יתרוקן החוק מתוכן. שלילת אזרחות ממחבלים תהיה מעשה הצהרתי, אך המחבלים ימשיכו לקבל כסף ממדינת ישראל, בניגוד לכוונה המפורשת של המחוקק.
וכך הושלם הקסם. נחקק חוק בעל מטרה לאומית, ארגוני השמאל עותרים נגדו, בית המשפט מקיים דיון, היועמ"ש קובע מה תשיב המדינה, ובית המשפט חותם על דבריו תוך הצגת פטריוטיות מרשימה וכמובן אי ביטול החוק. והנה לנו חוק חי וקיים אבל ריק ממשמעות, לתפארת מדינת ישראל.
