מאז שנת 2000, בכל שנה ב-25 במאי, חוגג חיזבאללה את "יום ההתנגדות והשחרור": "ההתנגדות" זה חיזבאללה ו"השחרור" הוא של דרום לבנון. ביום הזה מציינים בארגון את "הניצחון האלוהי" שהנחיל חיזב-אללה ("קבוצת האנשים השייכת לאללה") לצבא הציוני הבלתי מנוצח וחייב אותו לברוח מדרום לבנון ברוב ביזיון ובושה, כשזנבו בין רגליו, בהוראת ראש הממשלה אהוד ברק שהיה הקצין המעוטר ביותר בצה"ל.
במסגרת החגיגות, נואם חסן נסראללה מידי שנה את הנאום המרכזי. גם השנה הוא נאם, אך בניגוד לשנים קודמות, נאומו השנה לווה במסכת שיעולים עמוקים, קוצר נשימה קשה וטענה שהוא סובל מאלרגיה עונתית, "קדחת השחת" (Hey Fever). טענה זו מוזרה כי פריחת השחת תוקפת בכל שנה במאי את הרגישים לה (וכותב שורות אלו הוא אחד מהם), ואף פעם בעבר לא לווה נאום 25 במאי של נסראללה בתופעות כאלה.
פרט חשוב לא פחות – נסראללה הופיע ב-7 במאי, "יום ירושלים", ומאז ועד 25 במאי לא הופיע בקהל, גם באמצעות הטלוויזיה. זאת, למרות שבימים אלו חל חודש הרמדאן, שמזכ"ל חיזבאללה בדרך כלל מרבה בהופעות במהלכו. אך השנה לא היה כלום, והיעדרותו בלטה מאוד.
שמועות רבות החלו להתפזר במרשתת על האפשרות שהוא נתקף בקורונה, ובגילו (60) המחלה עלולה להיות מסוכנת. לפי גרסה אחרת, הוא סובל ממחלה קשה כלשהי בריאותיו כתוצאה מהחיסון הסיני שאותו הוא קיבל. ולמה הסיני דווקא? כי האיראנים – אדוניו של נסראללה – סמוכים על שולחן הסינים והורו לנסראללה "לעשות יחסי ציבור" לחיסון של פטרוניהם הכלכליים.
תהא סיבת השיעולים וקוצר הנשימה אשר תהא, בימים האחרונים החלו להתפזר ידיעות על כך שנסראללה מאושפז במצב קשה ולמרות הכחשות חיזבאללה, כל לבנון נכנסה ללחץ. רק זה חסר ללבנון: שעכשיו יתחיל קרב ירושה על המשרה החשובה ביותר והמשפיעה ביותר במדינה.
לבנון נולדה לפני כמאה שנה כ"שוויץ של המזרח התיכון", דוגמה ומופת לחברה פלורליסטית, מודרנית, מוכוונת כלכלה ופתוחה לכול, לפני שהתדרדרה אל מעמקי פח הזבל המזרח תיכוני והפכה לזירת מלחמות, מאבקים, משברים פוליטיים וכלכליים ועכשיו גם רעב. מותו של נסראללה כנראה לא ישפר את המצב.
הקרב הראשון הצפוי עם הסתלקותו של נסראללה יהיה בין שני אנשים שכל אחד מהם חושב שהוא המחליף האידאלי. האחד הוא סגנו של נסראללה, שייח' נעים קאסם, הנהנה מקשרים מצוינים עם ההנהגה האיראנית. השני הוא האשם צפי-אלדין, בן דודתו של חסן נסראללה ומכהן כיו"ר הוועד המנהל של חיזבאללה. בסיס הכוח של צפי אלדין הוא ארגון הביטחון הפנימי של חיזבאללה, מעין שב"כ פנימי של הארגון, המאפשר לאנשיו ולחבריהם לפגוע בדרכים שונות – גם פיזיות – ביריביהם הפוליטיים בתוך הארגון ומחוץ לו. סביר להניח שיש בארגון עוד כמה מועמדים, לפחות בעיני עצמם, להחליף את המנהיג רב העוצמה והכריזמה.
קשה לאמוד עכשיו כיצד יתייחס כל אחד מהיורשים הפוטנציאליים לישראל, שכן כל מי שיעמוד בראש חיזבאללה יקבל את הוראותיה של טהרן עם יכולת מוגבלת בלבד להתמודד עם הוראות אלה ולהתנהל על פי אג'נדה מקומית שלו. לא לשם כך ציידה איראן את חיזבאללה בעשרות אלפי טילים; מטרת הטילים הללו היא לשרת את האינטרס האיראני, לא הלבנוני, והוא הצבת איום אסטרטגי מתמיד על ישראל לבל תהין זו לפעול צבאית נגד איראן. טילי חיזבאללה נועדו להגן על איראן, לא על לבנון.
לכן מחלתו המסתורית של נסראללה ללא ספק מעלה את לחץ הדם בקרב ראשי המשטר האיראני, שכן אם וכאשר יסתלק נסראללה מהזירה, הם יזדקקו למנהיג חדש שיעשה רק את מה שהם מורים לו לעשות תוך גילוי עצמאות מוגבלת למדי, אם בכלל.
הבעיה הנובעת ממצב זה היא שהלגיטימיות של מנהיג חיזבאללה הבא עלולה לעמוד בפני אתגרים לא פשוטים. אתגר אחד נובע מהסיפור האתני, שלרוב אנחנו נוטים להתעלם ממנו, והוא שהלבנונים הם ערבים והאיראנים הם פרסים, וקיימים משקעים היסטוריים לא פשוטים בין שתי הקבוצות, שכל אחת מהן רואה את עצמה כעליונה מול האחרת. אתגר שני נובע מההשתייכות העדתית: למרות ששני הצדדים הם שיעים, מדובר בשתי עדות שיעיות שונות: האיראנית היא שיעה תרי-עשרית שמנהיגיה הם ח'ומיני וח'אמינאי, ואילו הלבנונית פועלת על פי הוראותיהם של השיח' הלבנוני מחמד חוסין פדלאללה והשיח' העיראקי עלי סיסתאני.
מצב זה יוצר מתח המתמקד במנהיג חיזבאללה בין נאמנותו לאיראן והקפדה על מילוי הוראותיה, ובין הזדהותו כלבנוני. גם בעיראק רואים את העניין הערבי-פרסי, ורבים מהשיעים בעיראק מתייחסים בשלילה מוחלטת להגמוניה איראנית עליהם. במהלך השנתיים האחרונות היו הפגנות רחוב גדולות בריכוזים שיעיים בעיראק נגד השליטה האיראנית על ארצם וממשלתם, ולבנון אינה שונה מעיראק בהיבט זה.
המצב הכלכלי והוואקום הממשלי בלבנון מחייב את בני ארץ הארזים, על עדותיהם השונות, להביט אל חיזבאללה כאל הארגון היחיד המסוגל להוציא את לבנון מהמשבר הכפול, ועמדנו על עניין זה במאמר שהקדשנו לו על בימה מכובדת זו. מחליפו של נסראללה יהיה חייב להיכנס גם לעבי הקורה הזו, הגם שסיכוייו להצליח בה אינם גבוהים.
לבי אומר לי שהרוב הגדול של אזרחי לבנון, גם אלו המתנגדים באופן נחרץ להתנהלותו של נסראללה, מתפללים לרפואתו השלמה של מנהיג חיזבאללה, ולו כדי להיעזר בארגון ובהנהגתו במאמץ לעבור את המשבר במנהלי והכלכלי.