אלדד יניב. אל תכעסו עליי שפתחתי עם הטרללת הזאת, אבל אין ספק שהתופעה יוצאת דופן. האיש צורח באולפנים, והופך כל זירת דיון לפיגוע ראווה בכל מי שמעז להגיד משהו שלא מוצא חן בעיניו. סלחו לי אם אחשוד שאלדד יניב לא מגיע לפאנלים כדי להגיד משהו מעניין, הוא הרי אומר את אותם הדברים כבר שנים. מלחמה פרצה? ביבי, טריבונה קרסה? ביבי, השמש זרחה? ביבי. אז למה בכל זאת מביאים אותו? כדי שבכל פעם שמישהו מעז לומר משהו שחורג ממה שאלדד חושב שמותר לומר, הוא מתחיל לצרוח ותם הדיון. אנשי חדשות שלא רוצים להסתבך עם ביקורת ציבורית על סתימת פיות פשוט מביאים את הסותם עם הזקן. לאן הגיעה ההזיה? השבוע אלדד יניב קרא ללימור "אני עוזבת את הליכוד" לבנת, "שופר של בלפור".
ביידן. הייתה לנו ידידה פעם, קראו לה ארה"ב, עכשיו המפלגה השולטת בה מורכבת מנשיא אחד חצי פעיל וים של עופר כסיפים. אין לי תלונות אליהם, אנחנו כבר לא ממש מעניינים אותם. אבל הפסקה הזאת מוקדשת לזאב אלקין, גדעון סער, האוזר הנדל ומה שביניהם. אם אתם לא מבינים שנשיא שדורש מאיתנו להפסיק את האש בזמן שיורים עלינו טילים, יכול בקלות לדרוש לפנות יישובים, אתם לא באמת אנשי ימין. קחו אותנו לבחירות, וכשהשמאל יעלה, אל תשכחו לעזור למתיישבים לארוז.
גזענות של ציפיות נמוכות. אולי מושג הגג של מה שקורה פה בשנים האחרונות: אנחנו מצפים לפחות מאדם ערבי רק בשל דתו, תרבותו או גזעו, ומצפים ליותר מהיהודי.
דפקטים. נכון, זה מעצבן. נכון, לפעמים זה לא מתאים. נכון, זה ילדותי ומביך. אבל ל"דפקטים" אני מתייחס באופן חיובי, כי הם גרמו לי לכמה רגעי שעשוע משובחים. אני מתכוון לאנשים שמתייצבים מאחורי כל כתב וכתבת חמורי סבר המדווחים מאיפשהו, ושולחים לנו פרצופים שלא היו מביישים תיאטרון פרינג'.
הסברה. דוגרי, אנחנו אוהבים להתלונן על ההסברה שלנו בעולם, אבל שום הסברה לא תעזור למי שצריך שיסבירו לו מי צודק בעימות בין ארגון טרור אסלאמי רצחני למדינה דמוקרטית ומתקדמת. מספר המוסלמים בעולם והאנטישמיות הישנה והרעה עובדים נגדנו. מספיק לצפות במונולוג המביך במיוחד של כוכב השמאל האמריקני ג'ון אוליבר, ספק אדם "מתקדם" ומעודכן, כדי להבין שהסברה לא יכולה לעזור נגד בורות מבחירה. שלא תטעו, ההסברה חשובה אבל גם את האכזבה ממנה צריך להשאיר בפרופורציות.
ואדי ערה. כשאני נוסע לאמא אני עוצר שם להתרעננות. מאז תחילת הפרעות לא נסעתי שם; ומעכשיו, במקום שבו מפחיד לנסוע עם הילדים בזמן מלחמה לא אעצור לקנות קפה בזמן שלום.
זר פרחים. צופים שהתרגשו מהדברים שאמר עמית סגל על הפרעות שלחו לו פרחים. כמובן שמגיע לעמית כל עלה וכל כותרת, אבל אין הוכחה טובה יותר לכך שמערכת החדשות שלו צריכה לשקול את דרכה, אם אמירת דברים פשוטים כל כך מזכה את הפרשן המוביל שלה בפרחים.
חיסולים. אני בן דור האינתיפאדה השנייה. בעיתונים הציגו אז חפיסות קלפים עם תמונות של מבוקשים, וסימנו איקס בכל פעם שהורדנו איזה אחמד יאסין. אז קשה להרשים אותי עם החיסולים במבצע הזה. עם כל הכבוד לעוד שלוש תלתן, אני מחכה לאס יהלום.
טיקטוק. מתוצאות המבצע החמורות: פתחתי טיקטוק. כן, אני זקן מדי לזה. אבל מה לעשות, הזירה הזאת נעשתה רלוונטית בגלל אינספור סרטונים מצחיקים ורציניים שעולים שם. החוויה מוזרה, אני חייב לדווח: אם גוללים מהר בין הסרטונים, זה נראה כאילו נערות עם ריקודים מטופשים נלחמות בשיגורים של חמאס.
יפו. הכול התחיל ביפו. מי שמתעסק שבוע בשאלה אם רב שהרביצו לו אשם בזה כי העז לגור ביפו יקבל את יפו גם בלוד, בעכו, בחיפה ואיפה לא.
כביש. בנגב ובגוש משגב, ובמקומות רבים אחרים, זהו מרחב ההתפרעות האולטימטיבי. הוא כבר לא הדרך שמובילה ממקום למקום, אלא היעד עצמו: יעד להרס ולשרפה ולחסימה, כלי נשק בפשיעה לאומנית. אל תתנו להם כבישים. אגב, אם אתה כביש בתחומי הקו הירוק, אל תתבכיין. דבר פעם עם כביש ביהודה ושומרון, זה באמת.
לינץ'. מילה נוראית, שמשקפת את שיא העליבות האנושית. וגם, לצד זאת, המילה המובילה ברשימת המילים שנשמעות חמודות מדי בהתחשב במה שהן מייצגות.
מטרו. אם לא הספיקה העובדה שארגון טרור קיקיוני משגע לנו את החיים, אחרי המבצע הזה אנחנו גם מסתובבים בתחושה שיש להם מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת יותר משלנו.
ניצחון. כולם לא אוהבים להגיד "תמונת ניצחון", וכולם בכל זאת אומרים את זה. בעיניי תמונת הניצחון במבצע תהיה אם אף אחד לא ישתמש במושג השחוק הזה במבצע הבא.
סימטריה. הדרך של אנשים שמתקשים להתמודד עם המציאות לכפות עליה את השקפת עולמם.
ערבים. ראו באות צ'.
פרעות. המונח המדויק ביותר למרד הערבי שפרץ פה – לא כי נהרגו כל כך הרבה יהודים כמו בתרפ"ט או בקישינב, תודה לאל, אלא בעיקר כי המשטרה עמדה מנגד ולא עשתה כלום כדי לעצור את ההשתוללות.
צעירים. הכינוי ששימש את המשטרה והתקשורת כדי לאפשר את הפרעות.
קושמרו. בתור שם קוד. הסתה נגד עיתונאים היא חמורה, אבל הניסיון של עיתונאים לסובב את הסיפור עליהם, ולדבר על הסתה חמורה נגדם בזמן מלחמה, הוא מביך. עם כל הכבוד, יש אנשים שסופגים קצת יותר מכם כרגע.
רחמים. על הילד הערבי ביפו שנפצע קשה כשביתו הוצת בידי ערבי. לא רק שעל לא עוול בכפו מחבל תקף אותו בבקבוק תבערה, עכשיו גם לאף אחד לא ממש אכפת ממנו. מהרגע שגילו שהפורע היה ערבי, אנשים איבדו עניין. כמו שצריך לדעת עם מי להתחתן, צריך לדעת גם על ידי מי להישרף. אם אתם רוצים להבין את זה לעומק, תחזרו לאות ג'.
שינוי. זוכרים שדיברו על קואליציה כזאת? הלוואי, שבימין יתעשתו כולם, ישכחו משנאות אישיות, ירדו מעצים גבוהים, ויקימו ממשלה ימנית אמיתית. אם היא באמת תהיה ימנית, בהחלט נוכל לקרוא לה גם ממשלת שינוי.
תת־קרקע. המילה המנצחת של שומר החומות. פגענו בתת־קרקע, השמדנו את התת־קרקע, סיכלנו את התת־קרקע. אני בטוח שבאמת נתנו שם אחלה עבודה, בתת־קרקע, אבל זה קצת קל מדי: אי אפשר לראות מה עשיתם שם. לך תוכיח שאין לך תת־קרקע.
