דובר צה"ל התנצל הבוקר (א') על שגגת ניסוח שנפלה בהודעה מיום חמישי בלילה בדבר כניסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה, כביכול. זה בסדר גמור שהוא מתנצל, וזה בסדר גמור אם השגגה הייתה מכוונת. בתחבולות תעשה לך מלחמה. העיתונות הבינלאומית משקרת יומם ולילה בדיווחים שלה על המתרחש כאן, וגם לישראל מותר לשקר לפעמים, כל עוד יש בכך צורך מבצעי. גם מלחמת ששת הימים נפתחה בהודעה כוזבת של דובר צה"ל, כאילו המצרים תקפו ראשונים, ומעולם איש לא התחרט פה על כך, ההיפך.
הדבר העיקרי שצריך להצטער עליו בקשר לתקיפת ה"מטרו" החמאסי בעזה הוא שכנראה לא מתו שם מספיק מחבלים. מצד שני, לא טוב להתייסר יותר מדי גם בעניין הזה. המטרו נפגע קשות, ולא ישמש עוד את חמאס. ארגון הטרור השחצני, שמקפיד לשדר ביטחון עצמי ואף מצליח לגייס את התקשורת הישראלית לצורכי הורדת המורל פה, ספג מכה קשה. מפעל חייו התורן ירד לטמיון, פשוטו כמשמעו.
מאז יום שלישי בבוקר כוחותינו עושים שמות גם במתקנים העל־קרקעיים של חמאס. בכירים לא מעטים שלו חוסלו או הפכו לחסרי בית. אין ספק שהוא מעוניין בהפסקת אש. אין גם ספק שהוא מכיר בעליונות הטכנולוגית והמודיעינית המוחלטת של צה"ל, ומבין שבעתיד הנראה לעין צפויה לו מפלה בכל עימות חזיתי איתנו. בתוך פחות משבוע הצליח רב־אלוף כוכבי להביא את סִנוואר ואת חבר מרעיו למצב הצבאי והנפשי שאליו הגיעו בצוק איתן רק אחרי למעלה מחמישים יום.
האם ישראל צריכה להסכים כעת להפסקת אש? כרגע שורר בקרב הפרשנים ובדעת הקהל כמעט קונצנזוס שצה"ל חייב להמשיך לכתוש את חמאס עוד ימים רבים, אבל מאחורי הקלעים מסתמן קונצנזוס אחר. ביידן לוחץ, מועצת הביטחון מתכנסת, וממערכת הביטחון מתחילים לבקוע קולות של "מיצינו". למרות התבערה הכללית, המערכת עדיין מבקשת לשלוט על גובה הלהבות, ולהימנע ככל האפשר מפתיחת חזיתות נוספות. ככל שהאש בעזה נמשכת, יהיה קשה יותר למנוע אותן.
לכן מומלץ לציבור להיערך נפשית שמבצע "שומרי החומות" יסתיים בקרוב כמו "צוק איתן", "עופרת יצוקה" ומלחמת לבנון השנייה – בלי תמונת ניצחון, בלי דגלים לבנים בצד השני, רק עם עיי חורבות מרהיבים שם והרתעה מסוימת; אולי לחמש-שבע שנים, אולי לשנה-שנתיים בלבד, תלוי בהתנהלות הישראלית ביום שאחרי המטח האחרון. היא תהיה גורלית פי כמה מעוד שבוע-שבועיים של כתישה אווירית בעזה בחודש סיון תשפ"א.
ביום שאחרי הנהגת ישראל תהיה חייבת להתייחס למערכה שנפתחה ביום ירושלים כמו למלחמת יום הכיפורים, עם כל חשבונות הנפש הנדרשים, הטלטלה ההכרחית והלקחים המבצעיים שמוכרחים להפיק. בין השאר היא תצטרך להוריד לצמיתות מסדר היום את רעיון העוועים של הקמת מדינה פלסטינית גם ביו"ש; לכבוש מחדש את צפון הנגב, לוד ועכו; לשלוט ביד ברזל בהר הבית; לשחרר את המשטרה מטראומת ועדת אור ואום אל חיראן, כדי שהשוטרים לא יחששו לירות בפורעים; להעמיד לדין באשמת בגידה את המנהיגים הערבים שהסיתו לפרעות, וכמובן לדאוג שצה"ל יהיה ערוך למבצע הבא באופן משוכלל עוד יותר.
אגב, לא צריך לאפשר לחמאס או לג'יהאד לקבוע את העיתוי שלו. כשאויב כה אכזר וחרוץ אורב לנו, מותר לנו לתקוף אותו ביום בהיר אחד, עוד לפני שהוא רוצח ילד נוסף בשדרות ויורה חופשי על רמת גן.
