בדקות הסיום של "אופירה וברקוביץ'" ששודרה ביום שישי האחרון בקשת 12, זכו אזרחי ישראל בטעימה קטנה ממה שמתכנן אגף שמאל בממשלה הנרקמת לה במהירות. השניים ראיינו את יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, שהצהיר כי יבקש בממשלה כזו את תיק החינוך. מיד בתחילת הריאיון שאל אותו אייל ברקוביץ' מה יעשה עם רצונו של ארגון השמאל הרדיקלי "שוברים שתיקה" להיכנס לבתי ספר תיכון ולשאת שם הרצאות כארגון לגיטימי.
בהתחלה עוד ניסה הורוביץ לשמור על איפוק ממלכתי וענה כך: "יהיה לנו מנגנון של הסכמות… לא כל מפלגה תקבל את כל תאוותה בידה". הורוביץ גם דיבר רבות על "ממשלת הצלה" וממשלת משימה", בניסיון ברור לטשטש עמדות שמאל קיצוניות, שבהן הוא מאמין ושעשויות לפגוע במו"מ המתנהל ממש כרגע על הקמת ממשלת בנט־לפיד. יו"ר מרצ העדיף להתמקד בבריאות ובפקקי תנועה, אבל ברקוביץ' המשיך ללחוץ בנושא, כראוי, ושאל אותו שוב מה יהיה עם שוברים שתיקה אם וכאשר ישב בכיסא שר החינוך. ואז יצא המרצע מהשק. כלומר, זה לקח עוד קצת זמן, אבל בסוף יצא:
ח"כ הורוביץ: "אני מאמין בדמוקרטיה".
ברקוביץ': "תענה לי על השאלה".
הורוביץ: "חשוב שתלמידים, בטח בכיתות הגבוהות, ישמעו את מגוון הדעות".
אופירה: "אבל אתה שומע את ההד מסביב, לאנשים קשה כשיוצאים נגד צבא ההגנה לישראל".
הורוביץ: "אף אחד לא יוצא נגד צה"ל, הוא יקר לכולנו".
ברקוביץ' (נדהם): "שוברים שתיקה לא יוצאים נגד צה"ל?"
הורוביץ: "חס וחלילה. חס וחלילה. ממש לא".
ברקוביץ': "מה? די נו באמת, ניצן אתה מעליב את הצופים".
הורוביץ: "אני מכיר אותם. העניין הוא המדיניות, ויש ויכוח על המדיניות… ואני אאפשר את מגוון הדעות".
תקשורת המיינסטרים מתעבת ברובה את נתניהו ורוצה לראות אותו מסיים את תפקידו. במסגרת "משימת הקודש" הזו אנחנו כבר רואים, ועוד נראה, ניסיונות מגושמים יותר ופחות ליישר עבור לפיד־בנט את השטח, ליצור מראית עין של קואליציית "שינוי", "ריפוי" ועוד המצאות. אבל האמת היא שמדובר בחיבור הזוי וכמעט מופרך בין שמונה מפלגות שאין ביניהן דבר משותף. אפילו לגבי בעיית הפקקים האגף הימני חושב שאחד הפתרונות הוא לפזר את האוכלוסייה במרחבי יו"ש ואילו אגף שמאל חושב שפתרון כזה יביא אסון.
הכנסת "שוברים שתיקה" לבתי הספר הוא דוגמה קטנטנה, פצפונת, לכסאח אליו תיקלע הממשלה המסתמנת, לא מיומה הראשון אלא מהדקה הראשונה לאחר כינונה. היא כמובן תהיה חוקית ולגיטימית, וכל אזרחי ישראל צריכים לייחל להצלחתה בזמן שתכהן, כי אין לנו ממשלה אחרת. אבל התפקיד של התקשורת כרגע הוא להראות את המציאות כהווייתה, כלומר ממשלה שהיא תוצר של עיקרון אחד ושמו "רק לא ביבי" בלי שום מכנה משותף אחר. וזה, למרבה הצער אך ממש לא למרבה ההפתעה, נעשה במחוזותינו מעט מדי, בעיקר כשברקו מתעקש לקבל תשובה.
