זה אולי יישמע מעט ציני, אבל במידה מסוימת, משבר הקורונה סייע לקידום יום השואה הבינלאומי בצורה יוצאת דופן: יותר ויותר אירועים התקיימו, וגופים, ממשלות וארגונים העוסקים בזיכרון השואה יכלו להביא אליהם את הדוברים המובילים בתחום. כך למשל בעוד נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי חנך אנדרטה חדשה בבאבי יאר, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין יכול היה לשאת שם דברים באמצעות מסך דיגיטלי. "האדמה בפרברי קייב, בירת אוקראינה, השמיעה זעקה אילמת", אמר ריבלין מבית הנשיא בירושלים, וכך מבלי לעלות על מטוס, דיבר בצורה ישירה אל ההנהגה האוקראינית ואל העם האוקראיני כולו מבלי לותר על האירוע הבא.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המבצע לחיסון ניצולי השואה בעולם עולה שלב
– מנותק מהמציאות: אין קשר בין אחוזי הגיוס לקורונה
– הקורונה הוכיחה עד כמה שורשינו נטועים עמוק בקרקע
ריבלין השתתף גם באירוע נוסף עם נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר ונשיא המועצה האירופית שארל מישל. שטיינמאייר וריבלין אף ניהלו שיחה דיפלומטית נפרדת, בה הצהיר הנשיא הגרמני "לעולם לא עוד". כמו כן הוא הצליח באותה הנשימה לפתוח את האירוע המרכזי של משרד החוץ שהתקיים במקביל במשרד החוץ בירושלים ובמחנה ההשמדה טרזין בצ'כיה. בטקס השתתפו בכירים רבים, ובראשם הנשיא ריבלין, מזכיר המדינה החדש של ארה"ב אנתוני בלינקן, יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב ננסי פלוסי, נשיא צ'כיה מילוש זמאן וכן שרים בממשלת ישראל. אילו היו צריכים להפיק אירוע פיזי, הוא היה עולה הרבה מאוד כסף, והם היו צריכים להקדיש את כל אותו היום לשהות במדינה בה זה היה מתקיים – משהו שרוב המנהיגים המוזכרים לא היו יכולים לעשות.
הנשיא ריבלין השתתף גם בטקס יום השואה המרכזי שמתקיים מידי שנה במחנה ההשמדה אושוויץ, יחד עם שטיינמאייר ונשיא פולין אנדז'יי דודה. ובמקביל היו אירועים אחרים שהנשיא השתתף בהם ביד ושם ועוד. אם כן, ריבלין הוא דוגמה אחת למנהיג בעל שיעור קומה בינלאומי, שהצליח להיות בטקסים בכל רחבי העולם, עם ראשי מדינות משמעותיות וחזקות – דבר שהיה פחות מקובל לפני שנה – לפני שהקורונה השתלטה על עולמנו.
גם הפרלמנט האירופי קיים אירוע מרכזי, ובו השתתפו נשיא הפרלמנט האירופי, דיוויד סאסולי, לצד נציגים מהעולם היהודי וביצוע שירי יידיש. הטקס נחתם בדקת דומייה לזכר קורבנות השואה, ותפילת אל מלא רחמים מפי חזן בית הכנסת הגדול של אירופה ישראל מילר. נשיא "ועידת רבני אירופה" ורבה של מוסקבה הרב פנחס גולדשמידט השתתף אף הוא באירוע זה, ובעוד אירועים רבים ברחבי אירופה והעולם – מבלי שנאלץ לצאת מביתו במוסקבה. יצוין, כי זו הפעם הראשונה שראש ארגון יהודי מוזמן לשאת דברים בפני הפרלמנט ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה – וספק אם זה היה קורה, אילו היה מדובר באירוע פיזי.
ארגון יהודי נוסף, איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) בראשות הרב מנחם מרגולין מבריסל, גם קיים אירוע דיגיטלי. בין הדוברים המרכזיים בכנס היו נשיא המועצה האירופית שארל מישל (שהשתתף באירוע נוסף עם הנשיא ריבלין), ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה קרו, מזכ"לית אונסק"ו אודרי אזולאי, יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג, שרת התפוצות עומר ינקלביץ', סגן נשיא הפרלמנט האירופי, מרגריטיס שינאס, סנאטורים, פרלמנטרים ושגרירים, שרת החינוך של גרמניה אניה קרליצ'ק, שר המשפטים של יוון, קונסנטינוס ציארס ועוד שורה ארוכה של מנהיגים יהודיים מאירופה. שוב, אירוע עם כמות של דוברים ברמה כה גבוהה, לא היה יכול להתקיים ביום השואה הבינלאומי אשתקד, וישנה גם תחרות סמויה בין הארגונים היהודיים – על הדוברים הבכירים ביותר – אך השנה, כולם הצליחו "לזכות" בשמות הבכירים ביותר – הקורונה הפכה את הפקת הטקסים לקלה יותר, ולזול בצורה משמעותית.
אין ספק שאין תחליף להשתתפות פיזית באחד מהאירועים האלה, ולפני שנה בדיוק, השתתפתי באירוע המרכזי באושוויץ – שאין לו תחליף. מאידך, רוב העולם לא מגיע לטקסים ולאירועים המדוברים – ולכן, הקורונה והדיגיטציה של עולם האירועים והכנסים, שידרג את הנושא. כמובן שכולנו מקווים לחזור ל"עולם הישן" ולאירועים שהתקיימו כפי שהכרנו, אבל אסור להתעלם מכך שהתקדמנו בשנה האחרונה המון – ויש לכך יתרונות רבים, להפצת המסר הכה חשוב הזה של זיכרון השואה.
