טיימינג זה אמנם לא הכול בחיים אבל זה הרבה מאוד. ברקע המהומות בבני ברק ובימים בהם הקרע בין מוסדות המדינה והציבור הכללי לבין הציבור החרדי נראה חמור מתמיד, בחדשות 12 עלו השבוע עם סדרת כתבות של יאיר שרקי על החברה החרדית. הסדרה מחולקת לארבעה פרקים שכל אחד מהם נותן זווית אחרת על החיים המסקרנים של הציבור החרד לדבר ה'.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– החרדים חוזרים בתשובה ובני בגין רק חוזר
– הגיבורים האלמונים שהקימו את המדינה יוצאים מהצללים
– בבידודו לבבו ישיח: ספרים ראשונים על הקורונה
הרבה מהחומרים לסדרה צולמו לפני פרוץ הקורונה ובהחלט עושים את העבודה גם עכשיו. הסדרה פותחת צוהר מעמיק, משמעותי ולא מציצני (חידוש מרענן) למרחב החיים של מיליון ישראלים. היחס לחיים החרדיים הוא מאוזן וקשוב וניכר הכבוד למרואיינים ולתפיסת עולמם. אבל הטיימינג המושלם כשהחרדים פותחים מהדורות גם דרש התייחסות רחבה יותר להיום, למערבולת הקורונה שטרפה לחלוטין את הקלפים והרעידה את אמות הסיפים של החברה הזאת.
בפרק הראשון החיבור נעשה בצורה טובה. שרקי ליווה שלוש משפחות במסע הפרנסה, שתיים מתוכם חיות במסגרת המקובלת של אבא אברך, אימא מפרנסת וילדים רבים. המשפחות התקיימו בדוחק ובצניעות מתוך רצון עז להניח במרכז החיים את לימוד התורה, גם במחיר רווחתם, ומתוך אמונה תמימה שה' זן ומפרנס אותם תמיד, ולא ראיתי צדיק נעזב. שנה אחרי הצילומים חזרו אליהם אולם למרות העמדה האיתנה שהציגו בזמנו באופן די ברור, כל אחת מהמשפחות התרחקה צעד אחד מהמסגרת הקהילתית-תורנית והתקרבה לעבר השתלבות בחברה הישראלית. האברך ממודיעין עילית עזב את הכולל ואשתו עברה לחברת הייטק גדולה יותר, סמנכ"לית השיווק של העיתון החרדי "במשפחה" עברה לעבוד בחברת נדל"ן חילונית והאברך שאשתו לא הסכימה לשמוע על האפשרות שיקום מהסטנדר יצא ללמוד מחשבים. נראה שהשנה הזאת הזיזה משהו. הם כולם עדיין חרדים ואצל כולם לימוד התורה הוא עדיין ערך עליון אבל משהו שם זז. בעיניי, בדיוק מהתזוזה הזאת מפחדים בהנהגה החרדית וזה מה שמוביל אותה לעצום עיניים מול המגפה המשתוללת.
למרבה הצער בפרקים הבאים כבר לא נתנו התייחסות מספקת לתמורות הקורונה. בפרק השני למשל שרקי מדבר עם מנהל רשת כוללים שאומר שכ-70 אחוז מהכספים מגיעים מתרומות מחו"ל, מה קורה עם אותם כספים עכשיו? האם הכוללים מתחילים לנפות תלמידים או שזה תהליך שקורה מעצמו? ואולי דווקא עכשיו כשזרם התרומות נחלש יכירו האברכים בכך שהגביר הכי גדול של עולם התורה הוא מדינת ישראל? הפרק התייחס גם לנושא של תלמודי התורה וחינוך הבנים שעומד בלב המחלוקת בין החברה החרדית והכללית היום ואין לי ספק שגם בתפיסות של ההורים ובדרישות החינוכיות חלו תמורות אולם בכתבה לא ניתנה התייחסות למצב הנוכחי, זה היה חסר.
בפרק השלישי שעסק בנושא החתונות ההתעלמות מהמורכבות שהביאה הקורונה ממש צרמה, שוב ושוב שרקי חזר על כך שמדובר בשלב החשוב ביותר בחיים בחברה החרדית. החתונות החרדיות לא פסקו לחלוטין, את זה כולנו יודעים, וההתעלמות מההתמודדות שהביאה הקורונה לתחום הזה הייתה מוזרה, קצת כמו לקרוא את העיתון של אתמול.
הקורונה, הסגרים וההגבלות הם לא העניין שחסר כאן אלה השינויים והתזוזות הטקטוניות שהם הביאו לחברה החרדית, שינויים שגם אלף חוקי גיוס לא היו מצליחים להשיג. הצצה לתפיסת העולם החרדית, בקצב מגזיני שמאפשר להקשיב לצד השני חשובה תמיד, ובמיוחד עכשיו. סדרת הכתבות מרשימה ואינטליגנטית אבל היא הייתה יכולה לפתוח לצופים פריזמה הרבה יותר משמעותית אם גם היו מעזים לפתוח את השאלות הקשות ולגעת בעצבים החשופים.
